1 א ויאמר דוד--הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן

2 ב ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך

3 ג ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים

4 ד ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר

5 ה וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל--מלו דבר

6 ו ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך

7 ז ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני--תמיד

8 ח וישתחו ויאמר מה עבדך  כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני

9 ט ויקרא המלך אל ציבא נער שאול--ויאמר אליו  כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך

10 י ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים--ועשרים עבדים

11 יא ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך

12 יב ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת

13 יג ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו  {פ}

1 Disse Davi: Não resta, porventura, alguém da casa de Saul, para que eu lhe faça beneficência por amor de Jônatas?

2 Ora havia um servo da casa de Saul, cujo nome era Ziba, e chamaram-no à presença de Davi. O rei perguntou-lhe: És tu Ziba? Respondeu: Teu servo é ele.

3 Perguntou-lhe o rei: Não existe ainda alguém da casa de Saul, para que eu lhe faça grandes mercês? Respondeu Ziba ao rei: Ficou ainda um filho de Jônatas, aleijado dos pés.

4 Onde está ele? perguntou-lhe o rei. Ziba respondeu-lhe: Está em Lo-Debar, na casa de Maquir, filho de Amiel.

5 Enviou o rei Davi, e o tirou de Lo-Debar, da casa de Maquir, filho de Amiel.

6 Mefibosete, filho de Jônatas, filho de Saul, veio ter com Davi, prostrou-se com o rosto em terra e fez-lhe uma reverência. Disse Davi: Mefibosete. Ele respondeu: Eis aqui o teu servo.

7 Então lhe disse Davi: Não temas; eu te farei, sem falta, beneficência por amor de Jônatas, teu pai. Restituir-te-ei todas as terras de Saul, teu pai, e tu de contínuo comerás pão à minha mesa.

8 Prostrou-se Mefibosete, e disse: Que é o teu servo, para teres olhado para um cão morto qual eu sou?

9 Chamou o rei a Ziba, servo de Saul, e disse-lhe: Eu dei ao filho do teu senhor tudo o que pertencia a Saul e a toda a sua casa.

10 Trabalhar-lhe-ás as terras, tu, e teus filhos, e os teus servos; e recolherás os frutos, para que o filho do teu senhor tenha pão que coma; mas Mefibosete, filho do teu senhor, comerá sempre à minha mesa. Ziba tinha quinze filhos, e vinte servos.

11 Disse Ziba ao rei: Segundo tudo o que manda o rei meu senhor ao seu servo, assim o fará ele. Quanto a Mefibosete, disse o rei, ele comerá à minha mesa como um dos filhos do rei.

12 Mefibosete tinha um filho pequeno, que se chamava Mica. Todos os que moravam em casa de Ziba eram servos de Mefibosete.

13 Morava Mefibosete em Jerusalém, porque todos os dias comia à mesa do rei. Ele era coxo de ambos os pés.