1 א ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר
2 ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך
3 ג ויקם יונה וילך אל נינוה--כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים--מהלך שלשת ימים
4 ד ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת
5 ה ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם
6 ו ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר
7 ז ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה--אל ירעו ומים אל ישתו
8 ח ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם
9 ט מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד
10 י וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם--ולא עשה
1 Pela segunda vez veio a palavra de Jeová a Jonas, dizendo:
2 Levanta-te, vai à grande cidade de Nínive, e faze-lhe a pregação que eu te ordeno.
3 Levantou-se, pois, Jonas e foi a Nínive, conforme a palavra de Jeová. Ora Nínive era uma cidade em extremo grande, de três dias de jornada.
4 Jonas começou a entrar na cidade, fazendo a jornada dum dia, e clamou e disse: Ainda quarenta dias, e Nínive será subvertida.
5 Os homens de Nínive creram em Deus; proclamaram um jejum, e vestiram-se de saco, desde o maior até o menor deles.
6 Chegou a nova ao rei de Nínive; ele se levantou do seu trono, se despiu do seu manto, e, cobrindo-se de saco, se assentou sobre a cinza.
7 Ele fez apregoar e publicou em Nínive pelo decreto do rei e dos seus nobres, o que se segue: Não provem coisa alguma nem homens nem animais, nem bois nem ovelhas; não comam, nem bebam água;
8 mas sejam cobertos de saco, tanto homens como animais, e clamem fortemente a Deus; sim convertam-se cada um do seu mau caminho, e da violência que se acha nas suas mãos.
9 Quem sabe se voltará Deus e se arrependerá, e se apartará do furor da sua ira, para que não pereçamos?
10 Viu Deus o que fizeram, como se converteram de seu mau caminho; Deus arrependeu-se do mal que tinha dito lhes faria, e não o fez.