1 א כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה
2 ב ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה
3 ג כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה
4 ד כי אם עשו תעשו את הדבר הזה--ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו
5 ה ואם לא תשמעו את הדברים האלה--בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה {פ}
6 ו כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה (נושבו)
7 ז וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש
8 ח ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת
9 ט ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום {ס}
10 י אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך--כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו
11 יא כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד
12 יב כי במקום אשר הגלו אתו--שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד {ס}
13 יג הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו
14 יד האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר
15 טו התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה--אז טוב לו
16 טז דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה
17 יז כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות {ס}
18 יח לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה
19 יט קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם {ס}
20 כ עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך
21 כא דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי
22 כב כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך
23 כג ישבתי (ישבת) בלבנון מקננתי (מקננת) בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה
24 כד חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך
25 כה ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים
26 כו והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו
27 כז ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם--לשוב שם שמה לא ישובו {פ}
28 כח העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו
29 כט ארץ ארץ ארץ--שמעי דבר יהוה
30 ל כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי--גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה {פ}
1 Assim diz Jeová: Desce à casa do rei de Judá, e fala ali esta palavra,
2 e dize: Ouve a palavra de Jeová, ó rei de Judá, que te sentas sobre o trono de Davi. Ouvi, tu, e os teus servos e o teu povo, que entrais por estas portas.
3 Assim diz Jeová: Executai juízo e justiça, e livrai das mãos do opressor aquele que foi despojado. Não façais mal, não façais violência ao estrangeiro, nem ao órfão, nem à viúva; não derrameis neste lugar sangue inocente.
4 Pois se deveras fizerdes isto, pelas portas desta casa entrarão reis que se assentarão sobre o trono de Davi, que andarão em carros e montados em cavalos, eles, os seus servos e o seu povo.
5 Mas se não ouvirdes estas palavras, juro por mim mesmo, diz Jeová, que esta casa se tornará uma desolação.
6 Pois assim diz Jeová acerca da casa do rei de Judá: Tu és Gileade para mim, e a cabeça de Líbano; todavia certamente farei de ti um ermo, e cidades não habitadas.
7 Prepararei contra ti destruidores, cada um com as suas armas; eles cortarão os teus cedros escolhidos, e lançá-los-ão no fogo.
8 Muitas nações passarão por esta cidade, e dirá cada um ao seu próximo: Por que se houve Deus assim com esta grande cidade?
9 Responder-se-lhes-á: Porque abandonaram a Jeová seu Deus, adoraram a outros deuses e os serviram.
10 Não choreis o morto, nem o lastimeis; mas chorai muito aquele que sai. Pois não voltará mais, nem verá a terra onde nasceu.
11 Porque assim diz Jeová acerca de Salum, filho de Josias, rei de Judá, que reinou em lugar de seu pai Josias, e que saiu deste lugar: Nunca mais voltará para cá;
12 mas no lugar para onde o levaram cativo, ali morrerá, e nunca mais verá esta terra.
13 Ai daquele que edifica a sua casa na iniqüidade, e as suas câmaras na injustiça; que se serve do trabalho do seu próximo sem remunerá-lo, e não lhe dá o salário;
14 que diz: Edificar-me-ei uma casa larga, e câmaras espaçosas, e que abre para si janelas; que de cedro forra a sua casa e a pinta de vermelhão.
15 Acaso reinarás, porque tu procuras exceder no uso de cedro? acaso teu pai não comia, não bebia? Mas ele praticou o juízo e a justiça, então tudo lhe corria bem.
16 Julgou a causa do pobre e necessitado; então ia bem. Porventura não é isto conhecer-me? diz Jeová.
17 Pois os teus olhos e o teu coração atentam tão somente para a ganância, e para derramar sangue inocente, e para praticar a opressão e a violência.
18 Portanto assim diz Jeová acerca de Jeoaquim, filho de Josias, rei de Judá: Não o lamentarão, dizendo: Ah, meu irmão! nem: Ah, irmã! não o lamentarão, dizendo: Ah, senhor! nem: Ah, sua glória!
19 Com a sepultura dum jumento será ele sepultado, sendo arrastado e lançado fora das portas de Jerusalém.
20 Sobe ao Líbano, e clama; em Basã levanta a tua voz, e clama desde Abarim: porque todos os teus amantes são destruídos.
21 Falei-te no tempo da tua prosperidade; mas disseste: Não ouvirei. Este tem sido o teu caminho desde a tua mocidade, o não obedeceres à minha voz.
22 O vento apascentará a todos os teus pastores, e os teus amantes irão para o cativeiro; certamente então ficarás envergonhado e confundido, por causa de toda a tua maldade.
23 Ó tu, que habitas no Líbano e fazes o teu ninho nos cedros, quão digna de lástima serás, quando te vierem as dores, o sofrer como duma mulher que está de parto!
24 Pela minha vida, diz Jeová, ainda que Coniá, filho de Jeoaquim, rei de Judá, fosse o anel do selo na minha mão direita, contudo dali te arrancaria.
25 Entregar-te-ei nas mãos dos que procuram tirar-te a vida, e nas mãos daqueles a quem temes, a saber, nas mãos de Nabucodonozor, rei de Babilônia, e nas mãos dos caldeus.
26 A ti, e a tua mãe que te deu à luz, lançar-vos-ei para outro país, em que não nascestes; e ali morrereis.
27 Mas para a terra, para que a alma deles almeja voltar, para lá não voltarão.
28 Acaso este homem Coniá é algum vaso desprezado e quebrado? acaso é ele vaso de que ninguém se agrada? porque foram lançados, ele e a sua linhagem, e arrojados para a terra que não conhecem?
29 Ó terra, terra, terra, ouve a palavra de Jeová.
30 Assim diz Jeová: Escreve que este homem não terá filhos, homem que não prosperará nos seus dias; pois nenhum da sua linhagem prosperará, sentado sobre o trono de Davi e reinando daqui em diante em Judá.