1 א ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון--החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי

2 ב ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל--פה אחד  {פ}

3 ג וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו--ולעי

4 ד ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים

5 ה ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים

6 ו וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית

7 ז ויאמרו (ויאמר) איש ישראל אל החוי  אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות (אכרת) לך ברית

8 ח ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אליהם יהושע מי אתם ומאין תבאו

9 ט ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך  כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים

10 י ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות

11 יא ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית

12 יב זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים

13 יג ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד

14 יד ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו

15 טו ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה

16 טז ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים

17 יז ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם--ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים

18 יח ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים

19 יט ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם

20 כ זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם

21 כא ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים

22 כב ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר  למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים

23 כג ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים--לבית אלהי

24 כד ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה

25 כה ועתה הננו בידך  כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה

26 כו ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום

27 כז ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים--לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר  {פ}

1 Tendo ouvido isto todos os reis que estavam além do Jordão, na região montanhosa, na Sefelá e em toda a costa do grande mar defronte do Líbano, os heteus, os amorreus, os cananeus, os ferezeus, os heveus e os jebuseus,

2 de comum acordo reuniram-se para pelejar contra Josué e contra Israel.

3 Porém os habitantes de Gibeom, tendo ouvido o que fizera Josué a Jericó e a Ai,

4 usaram de astúcia: foram e se fingiram embaixadores, carregando sobre os seus jumentos sacos velhos, e odres velhos, rotos e consertados,

5 tendo nos pés sapatos velhos e remendados, e trajando roupas velhas. Todo o pão de que se proveram era seco, e havia-se tornado bolorento.

6 Foram ter com Josué ao acampamento em Gilgal e disseram-lhe a ele e a todos os homens de Israel: Somos vindos de uma terra longínqua; fazei agora aliança conosco.

7 Responderam os homens de Israel aos heveus: Talvez habiteis entre nós; como, pois, faremos aliança convosco?

8 Tornaram a Josué: Nós somos teus servos. Então lhes perguntou Josué: Quem sois vós? donde vindes?

9 Responderam-lhe: Duma terra mui longínqua são vindos teus servos por causa do nome de Jeová teu Deus, porque temos ouvido a sua fama, e tudo o que fez no Egito,

10 e tudo quanto fez aos dois reis dos amorreus, que estavam além do Jordão, a Seom, rei de Hesbom, e a Ogue, rei de Basã, que estava em Astarote.

11 Os nossos anciãos e todos os habitantes da nossa terra nos disseram: Tomai nas mãos provisão para o caminho, e ide-lhes ao encontro, e dizei-lhes: Nós somos vossos servos; fazei agora aliança conosco.

12 Este nosso pão tomamo-lo quente das nossas casas para a nossa provisão no dia em que saímos para ir ter convosco; mas eis que agora está seco, e já se tornou bolorento;

13 estes odres que enchemos de vinho, eram novos, e eis que agora são rotos; estes nossos vestidos e os nossos sapatos já se envelheceram em razão do mui longo caminho.

14 Os homens tomaram da provisão deles, e não pediram conselhos à boca de Jeová.

15 Josué também fez paz com eles, e estabeleceu uma aliança para lhes poupar a vida; e os príncipes da congregação lhes juraram.

16 Ao fim de três dias depois de terem feito aliança com eles, ouviram que eram os seus vizinhos, e que moravam no meio deles.

17 Tendo partido os filhos de Israel, chegaram no terceiro dia às cidades deles. Ora as suas cidades eram Gibeom, Quefira, Beerote e Quiriate-Jearim.

18 Os filhos de Israel não os feriram, porque os príncipes da congregação lhes haviam jurado por Jeová, Deus de Israel. Então toda a congregação murmurou contra os príncipes.

19 Mas todos os príncipes disseram a toda a congregação: Nós lhes juramos por Jeová, Deus de Israel; agora não os podemos tocar.

20 Isso lhes faremos, e os deixaremos viver, para que não venha grande ira sobre nós, por faltarmos ao juramento que lhes fizemos.

21 Disseram-lhes os príncipes: Vivam. Assim se tornaram rachadores de lenha e tiradores de água para toda a congregação, como os príncipes lhes haviam dito.

22 Chamou-os Josué, e disse-lhes: Por que nos enganastes, dizendo: Nós habitamos mui longe de vós; quando habitais entre nós?

23 Agora sois malditos, e dentre vós nunca deixará de haver escravos, rachadores de lenha e tiradores de água, para a casa do meu Deus.

24 Então responderam a Josué: Foi anunciado aos teus servos, como Jeová teu Deus ordenou aos seu servo Moisés que vos desse toda a terra, e que destruísse diante de vós todos os habitantes da mesma; por isso temíamos de vós pelas nossas vidas, e fizemos isto.

25 Eis que agora estamos nas tuas mãos; faze-nos o que te parecer bom e justo que se nos faça.

26 Assim lhes fez, e livrou-os das mãos dos filhos de Israel, de sorte que os não mataram.

27 Nesse dia Josué fê-los rachadores de lenha e tiradores de água para a congregação, e para o altar de Jeová, no lugar que escolhesse, como se vê até o dia de hoje.