1 And Abraham was old, {and} advanced in age; and Jehovah had blessed Abraham in all things.
2 And Abraham said to his servant, the eldest of his house, who ruled over all that he had, Put thy hand, I pray thee, under my thigh,
3 and I will make thee swear by Jehovah, the God of the heavens and the God of the earth, that thou take not a wife for my son of the daughters of the Canaanites, among whom I am dwelling;
4 but thou shalt go to my land and to my kindred, and take a wife for my son Isaac.
5 And the servant said to him, Perhaps the woman will not be willing to follow me to this land: must I, then, bring thy son again in any case to the land from which thou hast removed?
6 And Abraham said to him, Beware that thou bring not my son thither again.
7 Jehovah the God of the heavens, who took me out of my father's house, and out of the land of my nativity, and who has spoken to me, and who has sworn to me, saying, Unto thy seed will I give this land-he will send his angel before thee, that thou mayest take a wife for my son thence.
8 And if the woman be not willing to follow thee, then thou shalt be quit of this my oath: only, bring not my son thither again.
9 And the servant put his hand under the thigh of Abraham his master, and swore unto him concerning that matter.
10 And the servant took ten camels of the camels of his master, and departed; now all the treasure of his master was under his hand; and he arose and went to Aram-naharaim, to the city of Nahor.
11 And he made the camels kneel down outside the city by a well of water, at the time of the evening, when the women came out to draw {water}.
12 And he said, Jehovah, God of my master Abraham, meet me, I pray thee, {with thy blessing} this day, and deal kindly with my master Abraham.
13 Behold, I stand {here} by the well of water, and the daughters of the men of the city come out to draw water.
14 And let it come to pass, {that} the maiden to whom I shall say, Let down thy pitcher, I pray thee, that I may drink, and who will say, Drink, and I will give thy camels drink also, be she whom thou hast appointed for thy servant Isaac; and hereby I shall know that thou hast dealt kindly with my master.
15 And it came to pass before he had ended speaking, that behold, Rebecca came out, who was born to Bethuel, son of Milcah the wife of Nahor, Abraham's brother; and {she had} her pitcher upon her shoulder.
16 And the maiden was very fair in countenance; a virgin, and no man had known her. And she went down to the well, and filled her pitcher, and came up.
17 And the servant ran to meet her, and said, Let me, I pray thee, sip a little water out of thy pitcher.
18 And she said, Drink, my lord! And she hasted and let down her pitcher on her hand, and gave him to drink.
19 And when she had given him enough to drink, she said, I will draw {water} for thy camels also, until they have drunk enough.
20 And she hasted and emptied her pitcher into the trough, and ran again to the well to draw {water}; and she drew for all his camels.
21 And the man was astonished at her, remaining silent, to know whether Jehovah had made his journey prosperous or not.
22 And it came to pass when the camels had drunk enough, that the man took a gold ring, of half a shekel weight, and two bracelets for her hands, ten {shekels} weight of gold,
23 and said, Whose daughter art thou? tell me, I pray thee. Is there room {in} thy father's house for us to lodge?
24 And she said to him, I am the daughter of Bethuel the son of Milcah, whom she bore to Nahor.
25 And she said to him, There is straw, and also much provender with us; also room to lodge.
26 And the man stooped, and bowed down before Jehovah,
27 and said, Blessed be Jehovah, God of my master Abraham, who has not withdrawn his loving-kindness and his faithfulness from my master; I being in the way, Jehovah has led me to the house of my master's brethren.
28 And the maiden ran and told these things to her mother's house.
29 And Rebecca had a brother, named Laban; and Laban ran out to the man, to the well.
30 And it came to pass when he saw the ring and the bracelets on his sister's hand, and when he heard the words of Rebecca his sister, saying, Thus spoke the man to me-that he came to the man, and behold, he was standing by the camels, by the well.
31 And he said, Come in, blessed of Jehovah! why standest thou outside? for I have prepared the house, and room for the camels.
32 And the man came into the house; and he ungirded the camels, and gave the camels straw and provender, and water to wash his feet, and the feet of the men who were with him.
33 And there was set {meat} before him to eat; but he said, I will not eat until I have made known my business. And he said, Speak on.
34 And he said, I am Abraham's servant.
35 And Jehovah has blessed my master greatly, and he is become great; and he has given him sheep and cattle, and silver and gold, and bondmen and bondwomen, and camels and asses.
36 And Sarah, my master's wife, bore a son to my master after she had grown old; and unto him has he given all that he has.
37 And my master made me swear, saying, Thou shalt not take a wife for my son of the daughters of the Canaanite, in whose land I am dwelling;
38 but thou shalt by all means go to my father's house and to my family, and take a wife for my son.
39 And I said to my master, Perhaps the woman will not follow me?
40 And he said to me, Jehovah, before whom I have walked, will send his angel with thee, and prosper thy way, that thou mayest take a wife for my son of my family, and out of my father's house.
41 Then shalt thou be quit of my oath, when thou shalt have come to my family. And if they give thee not {one}, thou shalt be quit of my oath.
42 And I came this day to the well, and said, Jehovah, God of my master Abraham, if now thou wilt prosper my way on which I go,
43 behold, I stand by the well of water, and let it come to pass that the damsel who cometh forth to draw {water}, and to whom I shall say, Give me, I pray thee, a little water out of thy pitcher to drink,
44 and she shall say to me, Both drink thou, and I will also draw for thy camels-that she should be the woman whom Jehovah hath appointed for my master's son.
45 Before I ended speaking in my heart, behold, Rebecca came forth with her pitcher on her shoulder, and went down to the well, and drew {water}; and I said to her, Give me, I pray thee, to drink.
46 And she hasted and let down her pitcher from her {shoulder}, and said, Drink, and I will give thy camels drink also. And I drank; and she gave the camels drink also.
47 And I asked her, and said, Whose daughter art thou? And she said, The daughter of Bethuel, Nahor's son, whom Milcah bore to him. And I put the ring on her nose, and the bracelets on her hands.
48 And I stooped, and bowed down before Jehovah; and I blessed Jehovah, God of my master Abraham, who has led me the right way to take my master's brother's daughter for his son.
49 And now, if ye will deal kindly and truly with my master, tell me; and if not, tell me; and I will turn to the right hand or to the left.
50 And Laban and Bethuel answered and said, The thing proceeds from Jehovah: we cannot speak to thee bad or good.
51 Behold, Rebecca is before thee: take {her}, and go away; and let her be wife of thy master's son, as Jehovah has said.
52 And it came to pass, when Abraham's servant heard their words, that he bowed down to the earth before Jehovah.
53 And the servant brought forth silver articles, and gold articles, and clothing, and he gave {them} to Rebecca; and he gave to her brother, and to her mother, precious things.
54 And they ate and drank, he and the men that were with him, and lodged. And they rose up in the morning; and he said, Send me away to my master.
55 And her brother and her mother said, Let the maiden abide with us {some} days, or {say} ten; after that she shall go.
56 And he said to them, Do not hinder me, seeing Jehovah has prospered my way: send me away, and I will go to my master.
57 And they said, Let us call the maiden and inquire at her mouth.
58 And they called Rebecca and said to her, Wilt thou go with this man? And she said, I will go.
59 And they sent away Rebecca their sister, and her nurse, and Abraham's servant, and his men.
60 And they blessed Rebecca, and said to her, Thou art our sister; mayest thou become thousands of tens of thousands; and may thy seed possess the gate of their enemies!
61 And Rebecca arose, and her maids, and they rode upon the camels, and followed the man. And the servant took Rebecca, and went away.
62 And Isaac had just returned from Beer-lahai-roi; for he was dwelling in the south country.
63 And Isaac had gone out to meditate in the fields toward the beginning of evening. And he lifted up his eyes and saw, and behold, camels were coming.
64 And Rebecca lifted up her eyes and saw Isaac, and she sprang off the camel.
65 And she had said to the servant, Who is the man that is walking in the fields to meet us? And the servant said, That is my master! Then she took the veil, and covered herself.
66 And the servant told Isaac all things that he had done.
67 And Isaac led her into his mother Sarah's tent; and he took Rebecca, and she became his wife, and he loved her. And Isaac was comforted after {the death of} his mother.
1 א ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל
2 ב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי
3 ג ואשביעך--ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו
4 ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק
5 ה ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם
6 ו ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה
7 ז יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת--הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם
8 ח ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך--ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה
9 ט וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה
10 י ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים--אל עיר נחור
11 יא ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת
12 יב ויאמר--יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם
13 יג הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים
14 יד והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה--אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני
15 טו ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה
16 טז והנער טבת מראה מאד--בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל
17 יז וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך
18 יח ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה--ותשקהו
19 יט ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת
20 כ ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו
21 כא והאיש משתאה לה מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא
22 כב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו--ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם
23 כג ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין
24 כד ותאמר אליו בת בתואל אנכי--בן מלכה אשר ילדה לנחור
25 כה ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו--גם מקום ללון
26 כו ויקד האיש וישתחו ליהוה
27 כז ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני
28 כח ותרץ הנער ותגד לבית אמה--כדברים האלה
29 כט ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין
30 ל ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין
31 לא ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים
32 לב ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו
33 לג ויישם (ויושם) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר
34 לד ויאמר עבד אברהם אנכי
35 לה ויהוה ברך את אדני מאד--ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים
36 לו ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו
37 לז וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו
38 לח אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני
39 לט ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי
40 מ ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי
41 מא אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי
42 מב ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה
43 מג הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך
44 מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב--הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני
45 מה אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא
46 מו ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה
47 מז ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה
48 מח ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו
49 מט ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני--הגידו לי ואם לא--הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל
50 נ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב
51 נא הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה
52 נב ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה
53 נג ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת--נתן לאחיה ולאמה
54 נד ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו--וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני
55 נה ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך
56 נו ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני
57 נז ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה
58 נח ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך
59 נט וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו
60 ס ויברכו את רבקה ויאמרו לה--אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו
61 סא ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך
62 סב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב
63 סג ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים
64 סד ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל
65 סה ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס
66 סו ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה
67 סז ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו {פ}