1 In that day shall this song be sung in the land of Judah: We have a strong city; salvation doth he appoint for walls and bulwarks.
2 Open ye the gates, and the righteous nation which keepeth faithfulness shall enter in.
3 Thou wilt keep in perfect peace the mind stayed {on thee}, for he confideth in thee.
4 Confide ye in Jehovah for ever; for in Jah, Jehovah, is the rock of ages.
5 For he bringeth down them that dwell on high; the lofty city, he layeth it low, he layeth it low to the ground, he bringeth it even to the dust.
6 The foot shall tread it down, -the feet of the afflicted, the steps of the poor.
7 The way of the just is uprightness: thou, the Upright, dost make the path of the just even.
8 Yea, in the way of thy judgments, O Jehovah, have we waited for thee; the desire of {our} soul is to thy name, and to thy memorial.
9 With my soul have I desired thee in the night; yea, with my spirit within me I seek thee early: for when thy judgments are in the earth, the inhabitants of the world learn righteousness.
10 If favour be shewn to the wicked, he doth not learn righteousness: in the land of uprightness he dealeth unjustly, and beholdeth not the majesty of Jehovah.
11 Jehovah, thy hand is lifted up, but they do not see: {yet} they shall see {thy} jealousy {for} the people, and be ashamed; yea, the fire which is for thine adversaries shall devour them.
12 Jehovah, thou wilt ordain peace for us; for thou also hast wrought all our works for us.
13 Jehovah our God, other lords than thee have had dominion over us; by thee only will we make mention of thy name.
14 {They are} dead, they shall not live; deceased, they shall not rise: for thou hast visited and destroyed them, and made all memory of them to perish.
15 Thou hast increased the nation, Jehovah, thou hast increased the nation: thou art glorified. Thou hadst removed {it} far {unto} all the ends of the earth.
16 Jehovah, in trouble they sought thee; they poured out {their} whispered prayer when thy chastening was upon them.
17 As a woman with child, that draweth near her delivery, is in travail, {and} crieth out in her pangs; so have we been before thee, Jehovah.
18 We have been with child, we have been in travail, we have as it were brought forth wind; we have not wrought the deliverance of the land, neither have the inhabitants of the world fallen.
19 Thy dead shall live, my dead bodies shall arise. Awake and sing in triumph, ye that dwell in dust; for thy dew is the dew of the morning, and the earth shall cast forth the dead.
20 Come, my people, enter into thy chambers, and shut thy doors about thee; hide thyself just for a little moment, until the indignation be past.
21 For behold, Jehovah cometh out of his place to visit the iniquity of the inhabitants of the earth upon them; and the earth shall disclose her blood, and shall no more cover her slain.
1 א ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל
2 ב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים
3 ג יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח
4 ד בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים
5 ה כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר
6 ו תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים
7 ז ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס
8 ח אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש
9 ט נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל
10 י יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה {פ}
11 יא יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם {ס}
12 יב יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו {ס}
13 יג יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך
14 יד מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו
15 טו יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ {פ}
16 טז יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו
17 יז כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה
18 יח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל
19 יט יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל {פ}
20 כ לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם
21 כא כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה {פ}