1 Thus saith Jehovah: Where is the bill of your mother's divorce, whom I have put away? or which of my creditors is it to whom I have sold you? Behold, through your iniquities have ye sold yourselves, and for your transgressions is your mother put away.

2 Wherefore did I come, and there was no man? I called, and there was none to answer? Is my hand at all shortened that I cannot redeem, or have I no power to deliver? behold, at my rebuke I dry up the sea, I make rivers a wilderness; their fish stink because there is no water, and die for thirst.

3 I clothe the heavens with blackness, and I make sackcloth their covering.

4 The Lord Jehovah hath given me the tongue of the instructed, that I should know how to succour by a word him that is weary. He wakeneth morning by morning, he wakeneth mine ear to hear as the instructed.

5 The Lord Jehovah hath opened mine ear, and I was not rebellious; I turned not away back.

6 I gave my back to smiters, and my cheeks to them that plucked off the hair; I hid not my face from shame and spitting.

7 But the Lord Jehovah will help me: therefore shall I not be confounded; therefore have I set my face like a flint, and I know that I shall not be ashamed.

8 He is near that justifieth me: who will contend with me? let us stand together; who is mine adverse party? let him draw near unto me.

9 Behold, the Lord Jehovah will help me; who is he that shall condemn me? Behold, they all shall grow old as a garment; the moth shall eat them up.

10 Who is among you that feareth Jehovah, that hearkeneth to the voice of his servant? he that walketh in darkness, and hath no light, -let him confide in the name of Jehovah, and stay himself upon his God.

11 Behold, all ye that kindle a fire, that compass yourselves about with sparks: walk in the light of your fire, and among the sparks {that} ye have kindled. This shall ye have of my hand: ye shall lie down in sorrow.

1 א כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם

2 ב מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה--הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא

3 ג אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם  {פ}

4 ד אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים

5 ה אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי  אחור לא נסוגתי

6 ו גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק

7 ז ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש

8 ח קרוב מצדיקי--מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי

9 ט הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם  {ס}

10 י מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו--אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו  {ס}

11 יא הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם--מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון  {ס}