1 At that time, saith Jehovah, will I be the God of all the families of Israel, and they shall be my people.
2 Thus saith Jehovah: The people {that were} left of the sword have found grace in the wilderness, {even} Israel, when I go to give him rest.
3 Jehovah hath appeared from afar unto me, {saying,} Yea, I have loved thee with an everlasting love; therefore with loving-kindness have I drawn thee.
4 I will build thee again, and thou shalt be built, O virgin of Israel! Thou shalt again be adorned with thy tambours, and shalt go forth in the dances of them that make merry.
5 Thou shalt again plant vineyards upon the mountains of Samaria; the planters shall plant, and shall eat the fruit.
6 For there shall be a day, when the watchmen upon mount Ephraim shall cry, Arise, and let us go up to Zion, unto Jehovah our God.
7 For thus saith Jehovah: Sing aloud {with} gladness for Jacob, and shout at the head of the nations; publish ye, praise ye, and say, Jehovah, save thy people, the remnant of Israel.
8 Behold, I bring them from the north country, and gather them from the uttermost parts of the earth; {and} among them the blind and the lame, the woman with child and her that travaileth with child together: a great assemblage shall they return hither.
9 They shall come with weeping, and with supplications will I lead them; I will cause them to walk by water-brooks, in a straight way, wherein they shall not stumble; for I will be a father to Israel, and Ephraim is my firstborn.
10 Hear the word of Jehovah, ye nations, and declare {it} to the isles afar off, and say, He that scattered Israel will gather him, and keep him, as a shepherd his flock.
11 For Jehovah hath ransomed Jacob, and redeemed him from the hand of one stronger than he.
12 And they shall come and sing aloud upon the height of Zion, and shall flow together to the goodness of Jehovah, for corn, and for new wine, and for oil, and for the young of the flock and of the herd; and their soul shall be as a watered garden, and they shall not languish any more at all.
13 Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and old together; for I will turn their mourning into gladness, and will comfort them, and make them rejoice after their sorrow.
14 And I will satiate the soul of the priests with fatness, and my people shall be satisfied with my goodness, saith Jehovah.
15 Thus saith Jehovah: A voice hath been heard in Ramah, the wail of very bitter weeping, -Rachel weeping for her children, refusing to be comforted for her children, because they are not.
16 Thus saith Jehovah: Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears; for there is a reward for thy work, saith Jehovah; and they shall come again from the land of the enemy.
17 And there is hope for thy latter end, saith Jehovah, and thy children shall come again to their own border.
18 I have indeed heard Ephraim bemoaning himself {thus}: Thou hast chastised me, and I was chastised as a bullock not trained: turn thou me, and I shall be turned; for thou art Jehovah my God.
19 Surely after that I was turned, I repented; and after I knew myself, I smote upon {my} thigh. I was ashamed, yea, even confounded, for I bear the reproach of my youth.
20 Is Ephraim a dear son unto me? is he a child of delights? For whilst I have been speaking against him, I do constantly remember him still. Therefore my bowels are troubled for him: I will certainly have mercy upon him, saith Jehovah.
21 Set up waymarks, make for thyself signposts; set thy heart toward the highway, the way by which thou wentest: turn again, O virgin of Israel, turn again to these thy cities.
22 How long wilt thou wander about, thou backsliding daughter? For Jehovah hath created a new thing on the earth, a woman shall encompass a man.
23 Thus saith Jehovah of hosts, the God of Israel: They shall again use this speech, in the land of Judah and in the cities thereof, when I shall turn their captivity: Jehovah bless thee, O habitation of righteousness, mountain of holiness!
24 And therein shall dwell Judah, and all the cities thereof together, the husbandmen, and they that go about with flocks.
25 For I have satiated the weary soul, and every languishing soul have I replenished.
26 -Upon this I awaked, and beheld; and my sleep was sweet unto me.
27 Behold, days come, saith Jehovah, that I will sow the house of Israel and the house of Judah {with} the seed of man and the seed of beast.
28 And it shall come to pass, as I have watched over them, to pluck up, and to break down, and to overthrow, and to destroy, and to afflict; so will I watch over them to build, and to plant, saith Jehovah.
29 In those days they shall say no more, The fathers have eaten sour grapes, and the children's teeth are set on edge:
30 for every one shall die for his own iniquity; every man that eateth the sour grapes, his teeth shall be set on edge.
31 Behold, days come, saith Jehovah, that I will make a new covenant with the house of Israel and with the house of Judah:
32 not according to the covenant that I made with their fathers, in the day of my taking them by the hand, to lead them out of the land of Egypt; which my covenant they broke, although I was a husband unto them, saith Jehovah.
33 For this is the covenant that I will make with the house of Israel, after those days, saith Jehovah: I will put my law in their inward parts, and will write it in their heart; and I will be their God, and they shall be my people.
34 And they shall teach no more every man his neighbour, and every man his brother, saying, Know Jehovah; for they shall all know me, from the least of them unto the greatest of them, saith Jehovah: for I will pardon their iniquity, and their sin will I remember no more.
35 Thus saith Jehovah, who giveth the sun for light by day, the ordinances of the moon and of the stars for light by night, who stirreth up the sea so that the waves thereof roar, -Jehovah of hosts is his name:
36 If those ordinances depart from before me, saith Jehovah, the seed of Israel also shall cease from being a nation before me for ever.
37 Thus saith Jehovah: If the heavens above can be measured, and the foundations of the earth searched out beneath, I will also cast off the whole seed of Israel, for all that they have done, saith Jehovah.
38 Behold, the days come, saith Jehovah, that the city shall be built to Jehovah, from the tower of Hananeel unto the corner-gate.
39 And the measuring line shall yet go forth before it unto the hill Gareb, and shall turn toward Goath.
40 And the whole valley of the dead bodies, and of the ashes, and all the fields unto the torrent Kidron, unto the corner of the horse-gate toward the east, shall be holy unto Jehovah: it shall not be plucked up, nor overthrown any more for ever.
1 א כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל
2 ב מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד
3 ג עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים
4 ד עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו
5 ה כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו {פ}
6 ו כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל
7 ז הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ--בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה
8 ח בבכי יבאו ובתחנונים אובילם--אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא {ס}
9 ט שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו
10 י כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו
11 יא ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד
12 יב אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם
13 יג ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה {ס}
14 יד כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים--רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו {ס}
15 טו כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב
16 טז ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם {ס}
17 יז שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי
18 יח כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי
19 יט הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים--כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו--רחם ארחמנו נאם יהוה {ס}
20 כ הציבי לך צינים שמי לך תמרורים--שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה
21 כא עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר {ס}
22 כב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש
23 כג וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר
24 כד כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי
25 כה על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי {ס}
26 כו הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה
27 כז והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס--ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה
28 כח בימים ההם--לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה
29 כט כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו {ס}
30 ל הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה--ברית חדשה
31 לא לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם--נאם יהוה
32 לב כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם
33 לג ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה--כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד {ס}
34 לד כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו
35 לה אם ימשו החקים האלה מלפני--נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני--כל הימים {ס}
36 לו כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו--נאם יהוה {ס}
37 לז הנה ימים (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה
38 לח ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה
39 לט וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה--קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם {פ}