1 Til sangmesteren; efter Mahalat*; en læresalme av David. / {* betydningen uviss.}2 Dåren sier i sitt hjerte: Det er ikke nogen Gud. Onde og vederstyggelige er deres misgjerninger; det er ikke nogen som gjør godt.3 Gud skuer ned fra himmelen på menneskenes barn for å se om der er nogen forstandig, nogen som søker Gud.4 De er alle avveket, alle tilsammen fordervet; det er ikke nogen som gjør godt, enn ikke én.5 Sanser de da ikke, de som gjør urett? De eter mitt folk likesom de eter brød; på Gud kaller de ikke.6 Da blev de grepet av stor frykt, de som ikke kjente frykt; for Gud spreder deres ben som leirer sig imot dig; du gjør dem til skamme, for Gud har forkastet dem.7 Å, at det fra Sion må komme frelse for Israel! Når Gud gjør ende på sitt folks fangenskap, da skal Jakob fryde sig, Israel glede sig.

1 א   למנצח על-מחלת משכיל לדוד br 2 ב   אמר נבל בלבו    אין אלהים br השחיתו והתעיבו עול--    אין עשה-טוב br 3 ג   אלהים--    משמים השקיף על-בני-אדם br לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים br 4 ד   כלו סג יחדו נאלחו    אין עשה-טוב אין גם-אחד br 5 ה   הלא ידעו פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו br 6 ו   שם פחדו פחד--    לא-היה-פחד br כי-אלהים--פזר עצמות חנך    הבשתה כי-אלהים מאסם br [ (Psalms 53:7) ז   מי יתן מציון    ישעות ישראל br בשוב אלהים שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל ]