1 Πλησιασατε, εθνη, δια να ακουσητε· και προσεξατε, λαοι· ας ακουση η γη και το πληρωμα αυτης· η οικουμενη και παντα οσα γεννωνται εν αυτη.
2 Διοτι ο θυμος του Κυριου ειναι επι παντα τα εθνη, και η φλογερα οργη αυτου επι παντα τα στρατευματα αυτων· κατεστρεψεν αυτα ολοκληρως· παρεδωκεν αυτα εις σφαγην.
3 Οι δε πεφονευμενοι αυτων θελουσι ριφθη εξω, και η δυσωδια αυτων θελει αναδοθη απο των πτωματων αυτων· τα δε ορη θελουσι διαλυθη απο του αιματος αυτων.
4 Και πασα η στρατια του ουρανου θελει λυωσει, και οι ουρανοι θελουσι περιτυλιχθη ως βιβλιον, και πασα η στρατια αυτων θελει πεσει, καθως πιπτει το φυλλον απο της αμπελου και καθως πιπτουσι τα φυλλα απο της συκης.
5 Διοτι η μαχαιρα μου εμεθυσθη εν τω ουρανω· ιδου, επι την Ιδουμαιαν και επι τον λαον της καταστροφης μου θελει καταβη δια κρισιν.
6 Η μαχαιρα του Κυριου ειναι πληρης αιματος· επαχυνθη με το παχος, με το αιμα των αρνιων και τραγων, με το παχος των νεφρων των κριων· διοτι ο Κυριος εχει θυσιαν εν Βοσορρα και σφαγην μεγαλην εν τη γη της Ιδουμαιας.
7 Και οι μονοκεροι θελουσι καταβη μετ' αυτων και οι μοσχοι μετα των ταυρων· και η γη αυτων θελει μεθυσθη απο αιματος, και το χωμα αυτων θελει παχυνθη απο παχους.
8 Διοτι ειναι ημερα εκδικησεως του Κυριου, ενιαυτος ανταποδοσεων δια την κρισιν της Σιων.
9 Και τα ρευματα αυτης θελουσι μεταβληθη εις πισσαν και το χωμα αυτης εις θειον, και η γη αυτης θελει κατασταθη πισσα καιομενη·
10 νυκτα και ημεραν δεν θελει σβεσθη· ο καπνος αυτης θελει αναβαινει ακαταπαυστως· απο γενεας εις γενεαν θελει μενει ηρημωμενη· και δεν θελει υπαρχει ο διαβαινων δι' αυτης εις αιωνα αιωνος.
11 Αλλ' ο πελεκαν και ο ακανθοχοιρος θελουσι κληρονομησει αυτην· και η γλαυξ και ο κοραξ θελουσι κατοικει εν αυτη· και ο Κυριος θελει εξαπλωσει επ' αυτης, σχοινιον ερημωσεως και σταθμην κρημνισμου.
12 Θελουσι καλεσει εις την βασιλειαν τους μεγιστανας αυτης αλλ' ουδεις θελει εισθαι εκει· και παντες οι αρχοντες αυτης θελουσιν ελθει εις το μηδεν.
13 Και ακανθαι θελουσι βλαστησει εν τοις παλατιοις αυτης, κνιδαι και βατοι εν τοις οχυρωμασιν αυτης· και θελει εισθαι κατοικια θωων, αυλη στρουθοκαμηλων.
14 Και οι λυκοι θελουσι συναπαντασθαι εκει με τους αιλουρους· και ο σατυρος θελει φωναζει προς τον συντροφον αυτου· ο κοκκυξ ετι θελει αναπαυεσθαι εκει, ευρισκων εις εαυτον τοπον αναπαυσεως.
15 Εκει θελει εμφωλευει ο νυκτοκοραξ και θελει γεννα και επωαζει και συναγει τους νεοσσους υπο την σκιαν αυτου· εκει θελουσι συναγεσθαι και οι γυπες, εκαστος μετα του συντροφου αυτου.
16 Ζητησατε εν τω βιβλιω του Κυριου και αναγνωσατε· ουδεν εκ τουτων θελει λειψει, ουδεν θελει εισθαι χωρις του συντροφου αυτου· διοτι αυτο το στομα του Κυριου προσεταξε, και αυτο το πνευμα αυτου συνηγαγε ταυτα.
17 Και αυτος ερριψε τον κληρον περι αυτων, και η χειρ αυτου διεμοιρασεν εις αυτα με σταθμην εκεινην την γην· θελουσι κληρονομησει αυτην εις τον αιωνα· απο γενεας εις γενεαν θελουσι κατοικει εν αυτη.
1 א קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה
2 ב כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח
3 ג וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם
4 ד ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול--כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה
5 ה כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט
6 ו חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום
7 ז וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן
8 ח כי יום נקם ליהוה--שנת שלומים לריב ציון
9 ט ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה
10 י לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב--לנצח נצחים אין עבר בה
11 יא וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו
12 יב חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס
13 יג ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה
14 יד ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח
15 טו שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה
16 טז דרשו מעל ספר יהוה וקראו--אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן
17 יז והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה--לדור ודור ישכנו בה {ס}