1 Ο Θεος των θεων, ο Κυριος ελαλησε, και εκαλεσε την γην, απο ανατολης ηλιου εως δυσεως αυτου.
2 Εκ της Σιων, ητις ειναι η εντελεια της ωραιοτητος, ελαμψεν ο Θεος.
3 Θελει ελθει ο Θεος ημων και δεν θελει σιωπησει· πυρ κατατρωγον θελει εισθαι εμπροσθεν αυτου και περιξ αυτου σφοδρα ανεμοζαλη,
4 θελει προσκαλεσει τους ουρανους ανωθεν και την γην, δια να κρινη τον λαον αυτου.
5 Συναθροισατε μοι τους οσιους μου, οιτινες εκαμον μετ' εμου συνθηκην επι θυσιας.
6 Και οι ουρανοι θελουσιν αναγγελλει την δικαιοσυνην αυτου· διοτι ο Θεος, αυτος ειναι ο Κριτης. Διαψαλμα.
7 Ακουσον, λαε μου, και θελω λαλησει· Ισραηλ, και θελω διαμαρτυρησει κατα σου· Ο Θεος, ο Θεος σου ειμαι εγω.
8 Δεν θελω σε ελεγξει δια τας θυσιας σου, τα δε ολοκαυτωματα σου ειναι διαπαντος ενωπιον μου.
9 Δεν θελω δεχθη εκ του οικου σου μοσχον, τραγους εκ των ποιμνιων σου.
10 Διοτι εμου ειναι παντα τα θηρια του δασους, τα κτηνη τα επι χιλιων ορεων.
11 Γνωριζω παντα τα πετεινα των ορεων, και τα θηρια του αγρου ειναι μετ' εμου.
12 Εαν πεινασω, δεν θελω ειπει τουτο προς σε· διοτι εμου ειναι η οικουμενη και το πληρωμα αυτης.
13 Μηπως εγω θελω φαγει κρεας ταυρων η πιει αιμα τραγων;
14 Θυσιασον εις τον Θεον θυσιαν αινεσεως, και αποδος εις τον Υψιστον τας ευχας σου·
15 και επικαλου εμε εν ημερα θλιψεως, θελω σε ελευθερωσει, και θελεις με δοξασει.
16 Προς δε τον ασεβη ειπεν ο Θεος· Τι προς σε, να διηγησαι τα διαταγματα μου και να αναλαμβανης την διαθηκην μου εν τω στοματι σου;
17 Συ δε μισεις παιδειαν και απορριπτεις οπισω σου τους λογους μου.
18 Εαν ιδης κλεπτην, τρεχεις μετ' αυτου· και μετα των μοιχων ειναι η μερις σου.
19 Παραδιδεις το στομα σου εις την κακιαν, και η γλωσσα σου περιπλεκει δολιοτητα.
20 Καθημενος λαλεις κατα του αδελφου σου· βαλλεις σκανδαλον κατα του υιου της μητρος σου.
21 Ταυτα επραξας, και εσιωπησα· υπελαβες οτι ειμαι τω οντι ομοιος σου· θελω σε ελεγξει, και θελω παραστησει παντα εμπροσθεν των οφθαλμων σου.
22 Θεσατε λοιπον τουτο εις τον νουν σας, οι λησμονουντες τον Θεον, μηποτε σας αρπασω, και ουδεις ο λυτρωσων.
23 Ο προσφερων θυσιαν αινεσεως, ουτος με δοξαζει· και εις τον ευθετουντα την οδον αυτου θελω δειξει την σωτηριαν του Θεου.
1 א מזמור לאסף br אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ br ממזרח-שמש עד-מבאו br
2 ב מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע br
3 ג יבא אלהינו ואל-יחרש br אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד br
4 ד יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו br
5 ה אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח br
6 ו ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה br
7 ז שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך br אלהים אלהיך אנכי br
8 ח לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד br
9 ט לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים br
10 י כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף br
11 יא ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי br
12 יב אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה br
13 יג האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה br
14 יד זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך br
15 טו וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני br
16 טז ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך br
17 יז ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך br
18 יח אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך br
19 יט פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה br
20 כ תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי br
21 כא אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך br אוכיחך ואערכה לעיניך br
22 כב בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל br
23 כג זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים