1 The wife of a man from the company of the prophets cried out to Elisha, "Your servant my husband is dead, and you know that he revered the LORD. But now his creditor is coming to take my two boys as his slaves."
2 Elisha replied to her, "How can I help you? Tell me, what do you have in your house?Your servant has nothing there at all," she said, "except a little oil."
3 Elisha said, "Go around and ask all your neighbors for empty jars. Don't ask for just a few.
4 Then go inside and shut the door behind you and your sons. Pour oil into all the jars, and as each is filled, put it to one side."
5 She left him and afterward shut the door behind her and her sons. They brought the jars to her and she kept pouring.
6 When all the jars were full, she said to her son, "Bring me another one." But he replied, "There is not a jar left." Then the oil stopped flowing.
7 She went and told the man of God, and he said, "Go, sell the oil and pay your debts. You and your sons can live on what is left."
8 One day Elisha went to Shunem. And a well-to-do woman was there, who urged him to stay for a meal. So whenever he came by, he stopped there to eat.
9 She said to her husband, "I know that this man who often comes our way is a holy man of God.
10 Let's make a small room on the roof and put in it a bed and a table, a chair and a lamp for him. Then he can stay there whenever he comes to us."
11 One day when Elisha came, he went up to his room and lay down there.
12 He said to his servant Gehazi, "Call the Shunammite." So he called her, and she stood before him.
13 Elisha said to him, "Tell her, 'You have gone to all this trouble for us. Now what can be done for you? Can we speak on your behalf to the king or the commander of the army?'" She replied, "I have a home among my own people."
14 "What can be done for her?" Elisha asked. Gehazi said, "Well, she has no son and her husband is old."
15 Then Elisha said, "Call her." So he called her, and she stood in the doorway.
16 "About this time next year," Elisha said, "you will hold a son in your arms.No, my lord," she objected. "Don't mislead your servant, O man of God!"
17 But the woman became pregnant, and the next year about that same time she gave birth to a son, just as Elisha had told her.
18 The child grew, and one day he went out to his father, who was with the reapers.
19 "My head! My head!" he said to his father. His father told a servant, "Carry him to his mother."
20 After the servant had lifted him up and carried him to his mother, the boy sat on her lap until noon, and then he died.
21 She went up and laid him on the bed of the man of God, then shut the door and went out.
22 She called her husband and said, "Please send me one of the servants and a donkey so I can go to the man of God quickly and return."
23 "Why go to him today?" he asked. "It's not the New Moon or the Sabbath.It's all right," she said.
24 She saddled the donkey and said to her servant, "Lead on; don't slow down for me unless I tell you."
25 So she set out and came to the man of God at Mount Carmel. When he saw her in the distance, the man of God said to his servant Gehazi, "Look! There's the Shunammite!
26 Run to meet her and ask her, 'Are you all right? Is your husband all right? Is your child all right?' Everything is all right," she said.
27 When she reached the man of God at the mountain, she took hold of his feet. Gehazi came over to push her away, but the man of God said, "Leave her alone! She is in bitter distress, but the LORD has hidden it from me and has not told me why."
28 "Did I ask you for a son, my lord?" she said. "Didn't I tell you, 'Don't raise my hopes'?"
29 Elisha said to Gehazi, "Tuck your cloak into your belt, take my staff in your hand and run. If you meet anyone, do not greet him, and if anyone greets you, do not answer. Lay my staff on the boy's face."
30 But the child's mother said, "As surely as the LORD lives and as you live, I will not leave you." So he got up and followed her.
31 Gehazi went on ahead and laid the staff on the boy's face, but there was no sound or response. So Gehazi went back to meet Elisha and told him, "The boy has not awakened."
32 When Elisha reached the house, there was the boy lying dead on his couch.
33 He went in, shut the door on the two of them and prayed to the LORD.
34 Then he got on the bed and lay upon the boy, mouth to mouth, eyes to eyes, hands to hands. As he stretched himself out upon him, the boy's body grew warm.
35 Elisha turned away and walked back and forth in the room and then got on the bed and stretched out upon him once more. The boy sneezed seven times and opened his eyes.
36 Elisha summoned Gehazi and said, "Call the Shunammite." And he did. When she came, he said, "Take your son."
37 She came in, fell at his feet and bowed to the ground. Then she took her son and went out.
38 Elisha returned to Gilgal and there was a famine in that region. While the company of the prophets was meeting with him, he said to his servant, "Put on the large pot and cook some stew for these men."
39 One of them went out into the fields to gather herbs and found a wild vine. He gathered some of its gourds and filled the fold of his cloak. When he returned, he cut them up into the pot of stew, though no one knew what they were.
40 The stew was poured out for the men, but as they began to eat it, they cried out, "O man of God, there is death in the pot!" And they could not eat it.
41 Elisha said, "Get some flour." He put it into the pot and said, "Serve it to the people to eat." And there was nothing harmful in the pot.
42 A man came from Baal Shalishah, bringing the man of God twenty loaves of barley bread baked from the first ripe grain, along with some heads of new grain. "Give it to the people to eat," Elisha said.
43 "How can I set this before a hundred men?" his servant asked. But Elisha answered, "Give it to the people to eat. For this is what the LORD says: 'They will eat and have some left over.'"
44 Then he set it before them, and they ate and had some left over, according to the word of the LORD.
1 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים׃
2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן׃
3 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי׃
4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃
5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃
6 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃
7 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃
8 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃
9 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃
10 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃
11 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה׃
12 ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו׃
13 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃
14 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן׃
15 ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח׃
16 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃
17 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃
18 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים׃
19 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃
20 וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת׃
21 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃
22 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה׃
23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃
24 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך׃
25 ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃
26 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃
27 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃
28 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃
29 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער׃
30 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה׃
31 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער׃
32 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃
33 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃
34 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃
35 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו׃
36 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃
37 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃
38 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃
39 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃
40 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃
41 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃
42 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃
43 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃
44 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃