1 In the third year of Cyrus king of Persia, a revelation was given to Daniel (who was called Belteshazzar). Its message was true and it concerned a great war. "The understanding of the message came to him in a vision.
2 At that time I, Daniel, mourned for three weeks.
3 I ate no choice food; no meat or wine touched my lips; and I used no lotions at all until the three weeks were over.
4 On the twenty-fourth day of the first month, as I was standing on the bank of the great river, the Tigris,
5 I looked up and there before me was a man dressed in linen, with a belt of fine gold from Uphaz around his waist.
6 His body was like topaz, his face like lightning, his eyes like flaming torches, his arms and legs like the gleam of burnished bronze, and his voice like the sound of a multitude.
7 I, Daniel, was the only one who saw the vision; those who were with me did not see it, but such terror overwhelmed them that they fled and hid themselves.
8 So I was left alone, gazing at this great vision; I had no strength left, my face turned deathly pale and I was helpless.
9 Then I heard him speaking, and as I listened to him, I fell into a deep sleep, my face to the ground.
10 A hand touched me and set me trembling on my hands and knees.
11 He said, "Daniel, you who are highly esteemed, consider carefully the words I am about to speak to you, and stand up, for I have now been sent to you." And when he said this to me, I stood up trembling.
12 Then he continued, "Do not be afraid, Daniel. Since the first day that you set your mind to gain understanding and to humble yourself before your God, your words were heard, and I have come in response to them.
13 But the prince of the Persian kingdom resisted me twenty-one days. Then Michael, one of the chief princes, came to help me, because I was detained there with the king of Persia.
14 Now I have come to explain to you what will happen to your people in the future, for the vision concerns a time yet to come."
15 While he was saying this to me, I bowed with my face toward the ground and was speechless.
16 Then one who looked like a man "touched my lips, and I opened my mouth and began to speak. I said to the one standing before me, "I am overcome with anguish because of the vision, my lord, and I feel very weak.
17 How can I, your servant, talk with you, my lord? My strength is gone and I can hardly breathe."
18 Again the one who looked like a man touched me and gave me strength.
19 "Do not be afraid, you who are highly esteemed," he said. "Peace! Be strong now; be strong." When he spoke to me, I was strengthened and said, "Speak, my lord, since you have given me strength."
20 So he said, "Do you know why I have come to you? Soon I will return to fight against the prince of Persia, and when I go, the prince of Greece will come;
21 but first I will tell you what is written in the Book of Truth. (No one supports me against them except Michael, your prince.
1 בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃
2 בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃
3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים׃
4 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃
5 ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃
6 וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃
7 וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃
8 ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃
9 ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃
10 והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי׃
11 ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃
12 ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃
13 ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס׃
14 ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃
15 ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃
16 והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃
17 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי׃
18 ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃
19 ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃
20 ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא׃
21 אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם׃