1 Now when all the kings west of the Jordan heard about these things —the kings in the hill country, in the western foothills, and along the entire coast of the Mediterranean Sea as far as Lebanon (the kings of the Hittites, Amorites, Canaanites, Perizzites, Hivites and Jebusites) —
2 they came together to wage war against Joshua and Israel.
3 However, when the people of Gibeon heard what Joshua had done to Jericho and Ai,
4 they resorted to a ruse: They went as a delegation whose donkeys were loaded "with worn-out sacks and old wineskins, cracked and mended.
5 They put worn and patched sandals on their feet and wore old clothes. All the bread of their food supply was dry and moldy.
6 Then they went to Joshua in the camp at Gilgal and said to him and the Israelites, "We have come from a distant country; make a treaty with us."
7 The Israelites said to the Hivites, "But perhaps you live near us, so how can we make a treaty with you?"
8 "We are your servants," they said to Joshua. But Joshua asked, "Who are you and where do you come from?"
9 They answered: "Your servants have come from a very distant country because of the fame of the LORD your God. For we have heard reports of him: all that he did in Egypt,
10 and all that he did to the two kings of the Amorites east of the Jordan —Sihon king of Heshbon, and Og king of Bashan, who reigned in Ashtaroth.
11 And our elders and all those living in our country said to us, 'Take provisions for your journey; go and meet them and say to them, "We are your servants; make a treaty with us."'
12 This bread of ours was warm when we packed it at home on the day we left to come to you. But now see how dry and moldy it is.
13 And these wineskins that we filled were new, but see how cracked they are. And our clothes and sandals are worn out by the very long journey."
14 The Israelites sampled their provisions but did not inquire of the LORD.
15 Then Joshua made a treaty of peace with them to let them live, and the leaders of the assembly ratified it by oath.
16 Three days after they made the treaty with the Gibeonites, the Israelites heard that they were neighbors, living near them.
17 So the Israelites set out and on the third day came to their cities: Gibeon, Kephirah, Beeroth and Kiriath Jearim.
18 But the Israelites did not attack them, because the leaders of the assembly had sworn an oath to them by the LORD, the God of Israel. The whole assembly grumbled against the leaders,
19 but all the leaders answered, "We have given them our oath by the LORD, the God of Israel, and we cannot touch them now.
20 This is what we will do to them: We will let them live, so that God's wrath will not fall on us for breaking the oath we swore to them."
21 They continued, "Let them live, but let them be woodcutters and water carriers in the service of the whole assembly." So the leaders' promise to them was kept.
22 Then Joshua summoned the Gibeonites and said, "Why did you deceive us by saying, 'We live a long way from you,' while actually you live near us?
23 You are now under a curse: You will never be released from service as woodcutters and water carriers for the house of my God."
24 They answered Joshua, "Your servants were clearly told how the LORD your God had commanded his servant Moses to give you the whole land and to wipe out all its inhabitants from before you. So we feared for our lives because of you, and that is why we did this.
25 We are now in your hands. Do to us whatever seems good and right to you."
26 So Joshua saved them from the Israelites, and they did not kill them.
27 That day he made the Gibeonites woodcutters and water carriers for the assembly, to provide for the needs of the altar of the LORD at the place the LORD would choose. And that is what they are to this day.
1 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃
2 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד׃
3 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃
4 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃
5 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים׃
6 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית׃
7 ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית׃
8 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו׃
9 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים׃
10 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות׃
11 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית׃
12 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃
13 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד׃
14 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו׃
15 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה׃
16 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃
17 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים׃
18 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים׃
19 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃
20 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם׃
21 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃
22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃
23 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי׃
24 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה׃
25 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃
26 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום׃
27 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר׃