1 Open your doors, Lebanon, so that fire may devour your cedars!
2 Wail, you juniper, for the cedar has fallen; the stately trees are ruined! Wail, oaks of Bashan; the dense forest has been cut down!
3 Listen to the wail of the shepherds; their rich pastures are destroyed! Listen to the roar of the lions; the lush thicket of the Jordan is ruined!
4 This is what the LORD my God says: "Shepherd the flock marked for slaughter.
5 Their buyers slaughter them and go unpunished. Those who sell them say, 'Praise the LORD, I am rich!' Their own shepherds do not spare them.
6 For I will no longer have pity on the people of the land," declares the LORD. "I will give everyone into the hands of their neighbors and their king. They will devastate the land, and I will not rescue anyone from their hands."
7 So I shepherded the flock marked for slaughter, particularly the oppressed of the flock. Then I took two staffs and called one Favor and the other Union, and I shepherded the flock.
8 In one month I got rid of the three shepherds. The flock detested me, and I grew weary of them
9 and said, "I will not be your shepherd. Let the dying die, and the perishing perish. Let those who are left eat one another's flesh."
10 Then I took my staff called Favor and broke it, revoking the covenant I had made with all the nations.
11 It was revoked on that day, and so the oppressed of the flock who were watching me knew it was the word of the LORD.
12 I told them, "If you think it best, give me my pay; but if not, keep it." So they paid me thirty pieces of silver.
13 And the LORD said to me, "Throw it to the potter" —the handsome price at which they valued me! So I took the thirty pieces of silver and threw them to the potter at the house of the LORD.
14 Then I broke my second staff called Union, breaking the family bond between Judah and Israel.
15 Then the LORD said to me, "Take again the equipment of a foolish shepherd.
16 For I am going to raise up a shepherd over the land who will not care for the lost, or seek the young, or heal the injured, or feed the healthy, but will eat the meat of the choice sheep, tearing off their hooves.
17 "Woe to the worthless shepherd, who deserts the flock! May the sword strike his arm and his right eye! May his arm be completely withered, his right eye totally blinded!"
1 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃
2 הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃
3 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃
4 כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃
5 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃
6 כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃
7 וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן׃
8 ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃
9 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה׃
10 ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים׃
11 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא׃
12 ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃
13 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃
14 ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל׃
15 ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי׃
16 כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃
17 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃