1 Yhtä vähän kuin lumi kesällä ja sade elonaikana soveltuu tyhmälle kunnia.
2 Kuin liitävä lintu, kuin lentävä pääskynen on aiheeton kirous: ei se toteen käy.
3 Hevoselle ruoska, aasille suitset, tyhmille vitsa selkään!
4 Älä vastaa tyhmälle hänen hulluutensa mukaan, ettet olisi hänen kaltaisensa sinäkin.
5 Vastaa tyhmälle hänen hulluutensa mukaan, ettei hän itseänsä viisaana pitäisi.
6 Jalat altaan katkaisee ja vääryyttä saa juoda, joka sanan lähettää tyhmän mukana.
7 Velttoina riippuvat halvatun sääret; samoin sananlasku tyhmäin suussa.
8 Yhtä kuin sitoisi kiven linkoon kiinni, on antaa kunniaa tyhmälle.
9 Kuin ohdake, joka on osunut juopuneen käteen, on sananlasku tyhmäin suussa.
10 Kuin jousimies, joka kaikkia haavoittaa, on se, joka tyhmän pestaa, kulkureita pestaa.
11 Kuin koira, joka palajaa oksennuksilleen, on tyhmä, joka yhä uusii hulluuksiansa.
12 Näet miehen, viisaan omissa silmissään-enemmän on toivoa tyhmästä kuin hänestä.
14 Ovi saranoillaan kääntyilee, laiska vuoteellansa.
15 Laiska pistää kätensä vatiin; ei viitsi sitä viedä suuhunsa jälleen.
16 Laiska on omissa silmissään viisaampi kuin seitsemän, jotka vastaavat taitavasti.
17 Kulkukoiraa korviin tarttuu se, joka syrjäisten riidasta suuttuu.
18 Kuin mieletön, joka ammuskelee tulisia surmannuolia,
20 Halkojen loppuessa sammuu tuli, ja panettelijan poistuessa taukoaa tora.
21 Hehkuksi hiilet, tuleksi halot, riidan lietsomiseksi toraisa mies.
22 Panettelijan puheet ovat kuin herkkupalat ja painuvat sisusten kammioihin asti.
23 Kuin hopeasilaus saviastian pinnalla ovat hehkuvat huulet ja paha sydän.
24 Vihamies teeskentelee huulillaan, mutta hautoo petosta sydämessänsä.
25 Jos hän muuttaa suloiseksi äänensä, älä häntä usko, sillä seitsemän kauhistusta hänellä on sydämessä.
26 Vihamielisyys kätkeytyy kavalasti, mutta seurakunnan kokouksessa sen pahuus paljastuu.
27 Joka kuopan kaivaa, se itse siihen lankeaa; ja joka kiveä vierittää, sen päälle se takaisin vyörähtää.
28 Valheellinen kieli vihaa omia ruhjomiansa, ja liukas suu saa turmiota aikaan.
1 א כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד br
2 ב כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא br
3 ג שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים br
4 ד אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה br
5 ה ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו br
6 ו מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל br
7 ז דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים br
8 ח כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד br
9 ט חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים br
10 י רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים br
11 יא ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו br
12 יב ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו br
13 יג אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות br
14 יד הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו br
15 טו טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו br
16 טז חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם br
17 יז מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו br
18 יח כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות br
19 יט כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני br
20 כ באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון br
21 כא פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב
22 כב דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן br
23 כג כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע br
24 כד בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה br
25 כה כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו br
26 כו תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל br
27 כז כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב br
28 כח לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה