1 PALABRAS del rey Lemuel; la profecía con que le enseñó su madre.2 ¿Qué, hijo mío? ¿y qué, hijo de mi vientre? ¿Y qué, hijo de mis deseos?3 No des á las mujeres tu fuerza, Ni tus caminos á lo que es para destruir los reyes.4 No es de los reyes, oh Lemuel, no es de los reyes beber vino, Ni de los príncipes la cerveza.5 No sea que bebiendo olviden la ley, Y perviertan el derecho de todos los hijos afligidos.6 Dad la cerveza al desfallecido, Y el vino á los de amargo ánimo:7 Beban, y olvídense de su necesidad, Y de su miseria no más se acuerden.8 Abre tu boca por el mudo, En el juicio de todos los hijos de muerte.9 Abre tu boca, juzga justicia, Y el derecho del pobre y del menesteroso.10 Mujer fuerte, ¿quién la hallará? Porque su estima sobrepuja largamente á la de piedras preciosas.11 El corazón de su marido está en ella confiado, Y no tendrá necesidad de despojo.12 Darále ella bien y no mal, Todos los días de su vida.13 Buscó lana y lino, Y con voluntad labró de sus manos.14 Fué como navío de mercader: Trae su pan de lejos.15 Levantóse aun de noche, Y dió comida á su familia, Y ración á sus criadas.16 Consideró la heredad, y compróla; Y plantó viña del fruto de sus manos.17 Ciñó sus lomos de fortaleza, Y esforzó sus brazos.18 Gustó que era buena su granjería: Su candela no se apagó de noche.19 Aplicó sus manos al huso, Y sus manos tomaron la rueca.20 Alargó su mano al pobre, Y extendió sus manos al menesteroso.21 No tendrá temor de la nieve por su familia, Porque toda su familia está vestida de ropas dobles.22 Ella se hizo tapices; De lino fino y púrpura es su vestido.23 Conocido es su marido en las puertas, Cuando se sienta con los ancianos de la tierra.24 Hizo telas, y vendió; Y dió cintas al mercader.25 Fortaleza y honor son su vestidura; Y en el día postrero reirá.26 Abrió su boca con sabiduría: Y la ley de clemencia está en su lengua.27 Considera los caminos de su casa, Y no come el pan de balde.28 Levantáronse sus hijos, y llamáronla bienaventurada; Y su marido también la alabó.29 Muchas mujeres hicieron el bien; Mas tú las sobrepujaste á todas.30 Engañosa es la gracia, y vana la hermosura: La mujer que teme á Jehová, ésa será alabada.31 Dadle el fruto de sus manos, Y alábenla en las puertas sus hechos.

1 א   דברי למואל מלך--    משא אשר-יסרתו אמו br 2 ב   מה-ברי ומה-בר-בטני    ומה בר-נדרי br 3 ג   אל-תתן לנשים חילך    ודרכיך למחות מלכין br 4 ד   אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין    ולרוזנים או (אי) שכר br 5 ה   פן-ישתה וישכח מחקק    וישנה דין כל-בני-עני br 6 ו   תנו-שכר לאובד    ויין למרי נפש br 7 ז   ישתה וישכח רישו    ועמלו לא יזכר-עוד 8 ח   פתח-פיך לאלם    אל-דין כל-בני חלוף br 9 ט   פתח-פיך שפט-צדק    ודין עני ואביון 10 י   אשת-חיל מי ימצא    ורחק מפנינים מכרה br 11 יא   בטח בה לב בעלה    ושלל לא יחסר br 12 יב   גמלתהו טוב ולא-רע--    כל ימי חייה br 13 יג   דרשה צמר ופשתים    ותעש בחפץ כפיה br 14 יד   היתה כאניות סוחר    ממרחק תביא לחמה br 15 טו   ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה    וחק לנערתיה br 16 טז   זממה שדה ותקחהו    מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם br 17 יז   חגרה בעוז מתניה    ותאמץ זרועתיה br 18 יח   טעמה כי-טוב סחרה    לא-יכבה בליל (בלילה) נרה br 19 יט   ידיה שלחה בכישור    וכפיה תמכו פלך br 20 כ   כפה פרשה לעני    וידיה שלחה לאביון br 21 כא   לא-תירא לביתה משלג    כי כל-ביתה לבש שנים br 22 כב   מרבדים עשתה-לה    שש וארגמן לבושה br 23 כג   נודע בשערים בעלה    בשבתו עם-זקני-ארץ br 24 כד   סדין עשתה ותמכר    וחגור נתנה לכנעני br 25 כה   עז-והדר לבושה    ותשחק ליום אחרון br 26 כו   פיה פתחה בחכמה    ותורת חסד על-לשונה br 27 כז   צופיה הילכות (הליכות) ביתה    ולחם עצלות לא תאכל br 28 כח   קמו בניה ויאשרוה    בעלה ויהללה br 29 כט   רבות בנות עשו חיל    ואת עלית על-כלנה br 30 ל   שקר החן והבל היפי    אשה יראת-יהוה היא תתהלל br 31 לא   תנו-לה מפרי ידיה    ויהללוה בשערים מעשיה  {ש}