1 HIJO mío, está atento á mi sabiduría, Y á mi inteligencia inclina tu oído;2 Para que guardes consejo, Y tus labios conserven la ciencia.3 Porque los labios de la extraña destilan miel, Y su paladar es más blando que el aceite;4 Mas su fin es amargo como el ajenjo, Agudo como cuchillo de dos filos.5 Sus pies descienden á la muerte; Sus pasos sustentan el sepulcro:6 Sus caminos son instables; no los conocerás, Si no considerares el camino de vida.7 Ahora pues, hijos, oidme, Y no os apartéis de las razones de mi boca.8 Aleja de ella tu camino, Y no te acerques á la puerta de su casa;9 Porque no des á los extraños tu honor, Y tus años á cruel;10 Porque no se harten los extraños de tu fuerza, Y tus trabajos estén en casa del extraño;11 Y gimas en tus postrimerías, Cuando se consumiere tu carne y tu cuerpo,12 Y digas: ­Cómo aborrecí el consejo, Y mi corazón menospreció la reprensión;13 Y no oí la voz de los que me adoctrinaban, Y á los que me enseñaban no incliné mi oído!14 Casi en todo mal he estado, En medio de la sociedad y de la congregación.15 Bebe el agua de tu cisterna, Y los raudales de tu pozo.16 Derrámense por de fuera tus fuentes, En las plazas los ríos de aguas.17 Sean para ti solo, Y no para los extraños contigo.18 Sea bendito tu manantial; Y alégrate con la mujer de tu mocedad.19 Como cierva amada y graciosa corza, Sus pechos te satisfagan en todo tiempo; Y en su amor recréate siempre.20 ¿Y por qué, hijo mío, andarás ciego con la ajena, Y abrazarás el seno de la extraña?21 Pues que los caminos del hombre están ante los ojos de Jehová, Y él considera todas sus veredas.22 Prenderán al impío sus propias iniquidades, Y detenido será con las cuerdas de su pecado.23 El morirá por falta de corrección; Y errará por la grandeza de su locura.

1 א   בני לחכמתי הקשיבה    לתבונתי הט-אזנך br 2 ב   לשמר מזמות    ודעת שפתיך ינצרו br 3 ג   כי נפת תטפנה שפתי זרה    וחלק משמן חכה br 4 ד   ואחריתה מרה כלענה    חדה כחרב פיות br 5 ה   רגליה ירדות מות    שאול צעדיה יתמכו br 6 ו   ארח חיים פן-תפלס    נעו מעגלתיה לא תדע 7 ז   ועתה בנים שמעו-לי    ואל-תסורו מאמרי-פי br 8 ח   הרחק מעליה דרכך    ואל-תקרב אל-פתח ביתה br 9 ט   פן-תתן לאחרים הודך    ושנתיך לאכזרי br 10 י   פן-ישבעו זרים כחך    ועצביך בבית נכרי br 11 יא   ונהמת באחריתך    בכלות בשרך ושארך br 12 יב   ואמרת--איך שנאתי מוסר    ותוכחת נאץ לבי br 13 יג   ולא-שמעתי בקול מורי    ולמלמדי לא-הטיתי אזני br 14 יד   כמעט הייתי בכל-רע--    בתוך קהל ועדה br 15 טו   שתה-מים מבורך    ונזלים מתוך בארך br 16 טז   יפוצו מעינתיך חוצה    ברחבות פלגי-מים br 17 יז   יהיו-לך לבדך    ואין לזרים אתך br 18 יח   יהי-מקורך ברוך    ושמח מאשת נעורך br 19 יט   אילת אהבים    ויעלת-חן br דדיה ירוך בכל-עת    באהבתה תשגה תמיד br 20 כ   ולמה תשגה בני בזרה    ותחבק חק נכריה br 21 כא   כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש    וכל-מעגלתיו מפלס br 22 כב   עוונתיו--ילכדנו את-הרשע    ובחבלי חטאתו יתמך br 23 כג   הוא--ימות באין מוסר    וברב אולתו ישגה