1 EN ti, oh Jehová, he esperado; No sea yo confuso para siempre.2 Hazme escapar, y líbrame en tu justicia: Inclina tu oído y sálvame.3 Séme por peña de estancia, adonde recurra yo continuamente: Mandado has que yo sea salvo; Porque tú eres mi roca, y mi fortaleza.4 Dios mío, líbrame de la mano del impío, De la mano del perverso y violento.5 Porque tú, oh Señor Jehová, eres mi esperanza: Seguridad mía desde mi juventud.6 Por ti he sido sustentado desde el vientre: De las entrañas de mi madre tú fuiste el que me sacaste: De ti será siempre mi alabanza.7 Como prodigio he sido á muchos; Y tú mi refugio fuerte.8 Sea llena mi boca de tu alabanza, De tu gloria todo el día.9 No me deseches en el tiempo de la vejez; Cuando mi fuerza se acabare, no me desampares.10 Porque mis enemigos han tratado de mí; Y los que acechan mi alma, consultaron juntamente.11 Diciendo: Dios lo ha dejado: Perseguid y tomadle, porque no hay quien le libre.12 Oh Dios, no te alejes de mí: Dios mío, acude presto á mi socorro.13 Sean avergonzados, fallezcan los adversarios de mi alma; Sean cubiertos de vergüenza y de confusión los que mi mal buscan.14 Mas yo siempre esperaré, Y añadiré sobre toda tu alabanza.15 Mi boca publicará tu justicia Y tu salud todo el día, Aunque no sé el número de ellas.16 Vendré á las valentías del Señor Jehová: Haré memoria de sola tu justicia.17 Oh Dios, enseñásteme desde mi mocedad; Y hasta ahora he manifestado tus maravillas.18 Y aun hasta la vejez y las canas; oh Dios, no me desampares, Hasta que denuncie tu brazo á la posteridad, Tus valentías á todos los que han de venir.19 Y tu justicia, oh Dios, hasta lo excelso; Porque has hecho grandes cosas: Oh Dios, ¿quién como tú?20 Tú, que me has hecho ver muchas angustias y males, Volverás á darme vida, Y de nuevo me levantarás de los abismos de la tierra.21 Aumentarás mi grandeza, Y volverás á consolarme.22 Asimismo yo te alabaré con instrumento de salterio, Oh Dios mío: tu verdad cantaré yo á ti en el arpa, Oh Santo de Israel.23 Mis labios cantarán cuando á ti salmeare, Y mi alma, á la cual redimiste.24 Mi lengua hablará también de tu justicia todo el día: Por cuanto fueron avergonzados, porque fueron confusos los que mi mal procuraban.
1 א בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם br 2 ב בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני br 3 ג היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני br כי-סלעי ומצודתי אתה br 4 ד אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ br 5 ה כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי br 6 ו עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד br 7 ז כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז br 8 ח ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך br 9 ט אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני br 10 י כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו br 11 יא לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל br 12 יב אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) br 13 יג יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי br 14 יד ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך br 15 טו פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות br 16 טז אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך br 17 יז אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך br 18 יח וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני br עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך br 19 יט וצדקתך אלהים עד-מרום br אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך br 20 כ אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות br תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני br 21 כא תרב גדלתי ותסב תנחמני br 22 כב גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי br אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל br 23 כג תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית br 24 כד גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך br כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי