1 A good name is better than fine perfume; and the day of death better than the day of one’s birth. 2 It is better to go to the house of mourning than to go to the house of feasting; for that is the end of all men, and the living should take this to heart. 3 Sorrow is better than laughter; for by the sadness of the face the heart is made good. 4 The heart of the wise is in the house of mourning; but the heart of fools is in the house of mirth. 5 It is better to hear the rebuke of the wise than for a man to hear the song of fools. 6 For as the crackling of thorns under a pot, so is the laughter of the fool. This also is vanity. 7 Surely extortion makes the wise man foolish; and a bribe destroys the understanding. 8 Better is the end of a thing than its beginning.
The patient in spirit is better than the proud in spirit. 9 Don’t be hasty in your spirit to be angry, for anger rests in the bosom of fools. 10 Don’t say, "Why were the former days better than these?" For you do not ask wisely about this.
11 Wisdom is as good as an inheritance. Yes, it is more excellent for those who see the sun. 12 For wisdom is a defense, even as money is a defense; but the excellency of knowledge is that wisdom preserves the life of him who has it.
13 Consider the work of God, for who can make that straight which he has made crooked? 14 In the day of prosperity be joyful, and in the day of adversity consider; yes, God has made the one side by side with the other, to the end that man should not find out anything after him.
15 All this I have seen in my days of vanity: there is a righteous man who perishes in his righteousness, and there is a wicked man who lives long in his evildoing. 16 Don’t be overly righteous, neither make yourself overly wise. Why should you destroy yourself? 17 Don’t be too wicked, neither be foolish. Why should you die before your time? 18 It is good that you should take hold of this. Yes, also don’t withdraw your hand from that; for he who fears God will come out of them all. 19 Wisdom is a strength to the wise man more than ten rulers who are in a city. 20 Surely there is not a righteous man on earth who does good and doesn’t sin. 21 Also don’t take heed to all words that are spoken, lest you hear your servant curse you; 22 for often your own heart knows that you yourself have likewise cursed others. 23 All this I have proved in wisdom. I said, "I will be wise;" but it was far from me. 24 That which is, is far off and exceedingly deep. Who can find it out? 25 I turned around, and my heart sought to know and to search out, and to seek wisdom and the scheme of things, and to know that wickedness is stupidity, and that foolishness is madness.
26 I find more bitter than death the woman whose heart is snares and traps, whose hands are chains. Whoever pleases God shall escape from her; but the sinner will be ensnared by her.
27 "Behold, I have found this," says the Preacher, "to one another, to find an explanation 28 which my soul still seeks, but I have not found. I have found one man among a thousand, but I have not found a woman among all those. 29 Behold, I have only found this: that God made mankind upright; but they search for many inventions."
1 א big ט /big וב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו
2 ב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו
3 ג טוב כעס משחוק כי ברע פנים ייטב לב
4 ד לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה
5 ה טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים
6 ו כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל
7 ז כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה
8 ח טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח
9 ט אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח
10 י אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה
11 יא טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש
12 יב כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה
13 יג ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו
14 יד ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה
15 טו את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו
16 טז אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם
17 יז אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך
18 יח טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם
19 יט החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר
20 כ כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא
21 כא גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך
22 כב כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את (אתה) קללת אחרים
23 כג כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני
24 כד רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו
25 כה סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות
26 כו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה
27 כז ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון
28 כח אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי
29 כט לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים