1 In the year that king Uzziah died, I saw the Lord sitting on a throne, high and lifted up; and his train filled the temple. 2 Above him stood the seraphim. Each one had six wings. With two he covered his face. With two he covered his feet. With two he flew. 3 One called to another, and said,
"Holy, holy, holy, is Yahweh of Armies!
The whole earth is full of his glory!"
4 The foundations of the thresholds shook at the voice of him who called, and the house was filled with smoke. 5 Then I said, "Woe is me! For I am undone, because I am a man of unclean lips and I live among a people of unclean lips, for my eyes have seen the King, Yahweh of Armies!"
6 Then one of the seraphim flew to me, having a live coal in his hand, which he had taken with the tongs from off the altar. 7 He touched my mouth with it, and said, "Behold, this has touched your lips; and your iniquity is taken away, and your sin forgiven."
8 I heard the Lord’s voice, saying, "Whom shall I send, and who will go for us?"
Then I said, "Here I am. Send me!"
9 He said, "Go, and tell this people,
‘You hear indeed,
but don’t understand.
You see indeed,
but don’t perceive.’
10 Make the heart of this people fat.
Make their ears heavy, and shut their eyes;
lest they see with their eyes,
hear with their ears,
understand with their heart,
and turn again, and be healed."
11 Then I said, "Lord, how long?"
He answered,
"Until cities are waste without inhabitant,
houses without man,
the land becomes utterly waste,
12 and Yahweh has removed men far away,
and the forsaken places are many within the land.
13 If there is a tenth left in it,
that also will in turn be consumed,
as a terebinth, and as an oak whose stump remains when they are cut down,
so the holy seed is its stump."
1 א בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל
2 ב שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו--ובשתים יעופף
3 ג וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו
4 ד וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן
5 ה ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות--ראו עיני
6 ו ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים--לקח מעל המזבח
7 ז ויגע על פי--ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר
8 ח ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני
9 ט ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו
10 י השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב--ורפא לו
11 יא ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה
12 יב ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ
13 יג ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם--זרע קדש מצבתה {פ}