1 א ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל
2 ב אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו--עד עולם {פ} br
3 ג ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו
4 ד ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים {ס}
5 ה לבני קהת--אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים {ס}
6 ו לבני מררי--עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים {ס}
7 ז לבני גרשום--יואל השר ואחיו מאה ושלשים {ס}
8 ח לבני אליצפן--שמעיה השר ואחיו מאתים {ס}
9 ט לבני חברון--אליאל השר ואחיו שמונים {ס}
10 י לבני עזיאל עמינדב השר--ואחיו מאה ושנים עשר {פ} br
11 יא ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב {ס}
12 יב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו
13 יג כי למבראשונה לא אתם--פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט
14 יד ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל
15 טו וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה--בכתפם במטות עליהם {פ} br
16 טז ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים--משמיעים להרים בקול לשמחה {פ} br
17 יז ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו {ס} ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו
18 יח ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל--השערים
19 יט והמשררים הימן אסף ואיתן--במצלתים נחשת להשמיע
20 כ וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו--בנבלים על עלמות
21 כא ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו--בכנרות על השמינית לנצח
22 כב וכנניהו שר הלוים במשא--יסר במשא כי מבין הוא
23 כג וברכיה ואלקנה שערים לארון
24 כד ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון
25 כה ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם--בשמחה {פ} br
26 כו ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים
27 כז ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד
28 כח וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות
29 כט ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה {פ} br
1 Davi também fez casa para si na cidade de Davi; e preparou um lugar para a arca de Deus, e armou-lhe uma tenda.
2 Então disse Davi: Ninguém pode levar a arca de Deus, senão os levitas; porque o Senhor os escolheu, para levar a arca de Deus, e para o servirem eternamente.
3 E Davi convocou a todo o Israel em Jerusalém, para fazer subir a arca do Senhor ao seu lugar, que lhe tinha preparado.
4 E Davi reuniu os filhos de Arão e os levitas:
5 Dos filhos de Coate: Uriel, o chefe, e de seus irmãos cento e vinte.
6 Dos filhos de Merari: Asaías, o chefe, e de seus irmãos duzentos e vinte.
7 Dos filhos de Gérson: Joel, o chefe, e de seus irmãos cento e trinta.
8 Dos filhos de Elizafã: Semaías, o chefe, e de seus irmãos duzentos.
9 Dos filhos de Hebrom: Eliel, o chefe, e de seus irmãos oitenta.
10 Dos filhos de Uziel: Aminadabe, o chefe, e de seus irmãos cento e doze.
11 E chamou Davi os sacerdotes Zadoque e Abiatar, e os levitas, Uriel, Asaías, Joel, Semaías, Eliel, e Aminadabe.
12 E disse-lhes: Vós sois os chefes dos pais entre os levitas; santificai-vos, vós e vossos irmãos, para que façais subir a arca do Senhor Deus de Israel, ao lugar que lhe tenho preparado.
13 Porquanto vós não a levastes na primeira vez, o Senhor nosso Deus fez rotura em nós, porque não o buscamos segundo a ordenança.
14 Santificaram-se, pois, os sacerdotes e os levitas, para fazerem subir a arca do Senhor Deus de Israel.
15 E os filhos dos levitas trouxeram a arca de Deus sobre os seus ombros, pelas varas que nela havia, como Moisés tinha ordenado conforme a palavra do Senhor.
16 E disse Davi aos chefes dos levitas que constituíssem, de seus irmãos, cantores, para que com instrumentos musicais, com alaúdes, harpas e címbalos, se fizessem ouvir, levantando a voz com alegria.
17 Designaram, pois, os levitas a Hemã, filho de Joel; e dos seus irmãos, Asafe, filho de Berequias; e dos filhos de Merari, seus irmãos, Etã, filho de Cusaías.
18 E com eles a seus irmãos da segunda ordem: a Zacarias, Bene, Jaaziel, Semiramote, Jeiel, Uni, Eliabe, Benaia, Maaseias, Matitias, Elifeleu, Micneias, Obede-Edom, e Jeiel, os porteiros.
19 E os cantores, Hemã, Asafe e Etã, se faziam ouvir com címbalos de metal;
20 E Zacarias, Aziel, Semiramote, Jeiel, Uni, Eliabe, Maaseias, e Benaia, com alaúdes, sobre Alamote:
21 E Matitias, Elifeleu, Micneias, Obede-Edom, Jeiel, e Azazias, com harpas, sobre Seminite, para sobressaírem.
22 E Quenanias, chefe dos levitas, tinha o encargo de dirigir o canto; ensinava-os a entoá-lo, porque era entendido.
23 E Berequias e Elcana eram porteiros da arca.
24 E Sebanias, Jeosafá, Netanel, Amasai, Zacarias, Benaia, e Eliezer, os sacerdotes, tocavam as trombetas perante a arca de Deus; e Obede-Edom e Jeías eram porteiros da arca.
25 Sucedeu, pois, que Davi e os anciãos de Israel, e os capitães dos milhares, foram, com alegria, para fazer subir a arca da aliança do Senhor, da casa de Obede-Edom.
26 E sucedeu que, ajudando Deus os levitas que levavam a arca da aliança do Senhor, sacrificaram sete novilhos e sete carneiros.
27 E Davi ia vestido de um manto de linho fino, como também todos os levitas que levavam a arca, e os cantores, e Quenanias, mestre dos cantores; também Davi levava sobre si um éfode de linho,
28 E todo o Israel fez subir a arca da aliança do Senhor, com júbilo, e ao som de cornetas, e de trombetas, e de címbalos, fazendo ressoar alaúdes e harpas.
29 E sucedeu que, chegando a arca da aliança do Senhor à cidade de Davi, Mical, a filha de Saul, olhou de uma janela, e, vendo a Davi dançar e tocar, o desprezou no seu coração.