1 א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם

2 ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו

3 ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה

4 ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם {פ}

5 ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום

6 ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו

7 ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם

8 ח ונח מצא חן בעיני יהוה {פ}

9 ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח

1 Or, quand les hommes eurent commencé à se multiplier sur la face de la terre et qu'ils engendrèrent des générations,

2 Les constructeurs puissants virent que les générations d'Adam étaient plaisantes, et ils prirent des femmes d'entre toutes celles qui leur plurent.

3 Et l'Éternel dit: Mon esprit ne demeurera pas toujours avec l'homme en ce temps; car il s'est égaré dans la chair, et ses jours ne sont que cent vingt changements.

4 Les disgraciés (Nephilim) étaient sur la terre, en ce temps-là, et aussi dans la suite, lorsque les constructeurs puissants venaient vers les générations d'Adam, et qu’elles leur engendrèrent la déchéance: ces mêmes devinrent des décadents (Énosh) énergétiques qui, dès les temps anciens, furent de la lignée de Seth.

5 Et l'Éternel vit que la malice de l'homme était grande sur la terre, et que toute l'imagination des pensées de son coeur n'était que mauvaise en tout temps.

6 Et l'Éternel se repentit d'avoir fait l'homme sur la terre, et il en fut affligé dans son cœur.

7 Et l'Éternel dit: J'exterminerai de dessus la terre l'homme que j'ai créé; depuis l'homme jusqu'au bétail, jusqu'au reptile, et jusqu'à l'oiseau des cieux; car je me repens de les avoir faits.

8 Mais Noé trouva grâce aux yeux de l'Éternel.

9 Voici les descendants de Noé. Noé fut un homme juste, intègre, dans son temps; Noé marcha avec Dieu.