1 א שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ
2 ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו
3 ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו
4 ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן
5 ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך
6 ו נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני
7 ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר
8 ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו
9 ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו
10 י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר
11 יא זנות ויין ותירוש יקח לב
12 יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם
13 יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה
14 יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט
15 טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה
16 טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב
17 יז חבור עצבים אפרים הנח לו
18 יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה
19 יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם {פ}
1 Écoutez la Parole de l’Éternel, enfants d'Israël! Car l'Éternel a un procès avec les habitants du pays, parce qu'il n'y a ni vérité, ni bonté, ni connaissance de Dieu, dans le pays.
2 Il n'y a que parjures et mensonges; meurtres, vols et adultères; on use de violence, et un meurtre touche l'autre.
3 C'est pourquoi le pays sera dans le deuil, et tous ses habitants dans la langueur, avec les bêtes des champs et les oiseaux des cieux; même les poissons de la mer périront.
4 Mais que nul ne conteste, et que nul ne reprenne! Car ton peuple est comme ceux qui disputent avec le sacrificateur.
5 Tu tomberas de jour; le prophète aussi tombera avec toi de nuit; et je détruirai ta mère.
6 Mon peuple est détruit, faute de connaissance. Puisque toi tu as rejeté la connaissance, je te rejetterai, afin que tu n'exerces plus devant moi le sacerdoce; puisque tu as oublié la loi de ton Dieu, moi aussi j'oublierai tes enfants.
7 Plus ils se sont multipliés, plus ils ont péché contre moi: je changerai leur gloire en ignominie!
8 Ils se nourrissent des péchés de mon peuple; ils sont avides de ses iniquités.
9 Aussi il en sera du sacrificateur comme du peuple; je le punirai selon ses voies et lui rendrai selon ses oeuvres.
10 Ils mangeront, et ne seront pas rassasiés; ils se prostitueront, et ne multiplieront pas. Car ils ont abandonné l'Éternel, pour ne pas observer sa loi.
11 La fornication, le vin et le moût ôtent l'entendement.
12 Mon peuple consulte son bois, et son bâton lui prophétise; car l'esprit de fornication égare, et ils se prostituent en abandonnant leur Dieu.
13 Ils sacrifient sur le sommet des montagnes; sur les coteaux, ils font fumer le parfum; sous le chêne, le peuplier, le térébinthe, dont l'ombre est agréable. C'est pourquoi vos filles se prostituent, et vos belles-filles commettent adultère.
14 Je ne punirai point vos filles parce qu'elles se prostituent, ni vos belles-filles parce qu'elles commettent adultère. Car eux-mêmes se retirent avec des prostituées, et sacrifient avec les femmes consacrées à l'impudicité; et le peuple sans intelligence court à sa ruine.
16 Parce qu'Israël a été rebelle comme une génisse indomptée, maintenant l'Éternel les fera paître comme un agneau dans des lieux spacieux.
17 Éphraïm s'est associé aux idoles: abandonne-le!
18 Ont-ils fini de boire, les voilà à la fornication. Les chefs d'Israël n'aiment que l'ignominie.
19 Le vent les attachera à ses ailes, et ils auront honte de leurs sacrifices.