1 א שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור
2 ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם
3 ג אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל
4 ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו
5 ה וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם
6 ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם
7 ז ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם {ס}
8 ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין
9 ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה
10 י היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
11 יא עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו
12 יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה
13 יג וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור
14 יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל
15 טו אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני
1 Écoutez ceci, sacrificateurs, et vous maison d'Israël, soyez attentifs; maison du roi, prêtez l'oreille! Car le jugement vient à vous; parce que vous avez été un piège à Mitspa, et un filet tendu sur le Thabor.
2 Par leurs sacrifices ils rendent leurs rébellions plus profondes; mais moi je les châtierai tous.
3 Je connais Éphraïm, et Israël ne m'est point caché. Car maintenant, Éphraïm, tu t'es prostitué, et Israël s'est souillé.
4 Leurs oeuvres ne leur permettent pas de revenir à leur Dieu; parce que l'esprit de fornication est au milieu d'eux, et qu'ils ne connaissent point l'Éternel.
5 Et la fierté d'Israël rend témoignage sur son visage. Israël et Éphraïm tomberont par leur iniquité; Juda aussi tombera avec eux.
6 Ils iront avec leurs brebis et leurs boeufs chercher l'Éternel, mais ils ne le trouveront point; il s'est retiré d'eux.
7 Ils ont été perfides envers l'Éternel; car ils ont engendré des enfants étrangers; maintenant, un mois les dévorera avec leurs biens!
8 Sonnez du cor à Guibea, de la trompette à Rama! Poussez des cris à Beth-Aven!
9 Derrière toi, Benjamin! Éphraïm sera mis en désolation au jour du châtiment; j'annonce aux tribus d'Israël une chose certaine.
10 Les chefs de Juda sont comme ceux qui déplacent les bornes; je répandrai sur eux ma colère comme un torrent.
11 Éphraïm est opprimé, accablé justement; car c'est volontiers qu'il suit les commandements de l'homme.
12 Je serai donc comme la teigne pour Éphraïm, comme la vermoulure pour la maison de Juda.
13 Éphraïm a vu sa maladie, et Juda sa plaie. Éphraïm s'en va vers Assur, et on envoie vers le roi Jareb; mais il ne pourra ni vous guérir, ni vous délivrer de votre plaie.
14 Je serai comme un lion pour Éphraïm, et comme un lionceau pour la maison de Juda: moi, moi, je déchirerai!
15 Je m'en irai, j'emporterai, sans que personne délivre! Je m'en irai, je retournerai en mon lieu; jusqu'à ce qu'ils se reconnaissent coupables, et qu'ils cherchent ma face. Dans leur angoisse, ils me chercheront avec empressement.