1 א אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים
2 ב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים
3 ג כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם
4 ד טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם
5 ה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך
6 ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא
7 ז אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם
8 ח ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד
9 ט אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל
10 י ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו
11 יא מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון
12 יב יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו
13 יג ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה
14 יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו
15 טו וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח
16 טז גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף
17 יז הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו
18 יח גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא
19 יט כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו
1 你到 神的殿， 脚步要谨慎； 近前聆听， 胜于愚昧人献祭， 因为他们不知道所作的是恶的。（本节在《马索拉抄本》为4:17）
2 在 神面前不可冒失开口， 心急发言， 因为 神在天上， 你在地上， 所以你的言语要寡少。（本节在《马索拉抄本》为5:1）
3 挂虑多就令人作梦， 言语多就显出愚昧。
4 你向 神许了愿， 就不可迟迟不还， 因为他不喜悦愚昧人； 所许的愿必须偿还。
5 许愿不还， 不如不许。
6 不可任你的口把自己陷于罪恶， 也不可在使者前面说是许错了。何必使 神因你的声音发怒， 破坏你手中的工作呢？
7 多梦和多话， 都是虚空的， 你只要敬畏 神。
8 如果你在一省之中， 看到穷人遭受欺压， 公正和公义被夺去， 也不必因此惊讶， 因为高位者之上有较高的照应， 在他们之上还有更高的。
9 各人都从土地得着利益， 就是君王也得到田地的供应。
10 贪爱银子的， 不因有银子满足； 贪爱财富的， 也不因得利知足。这也是虚空。
11 财物增加， 吃用的人也增加， 物主除了眼看以外， 还有什么益处呢？
12 劳力的人无论吃多吃少， 都睡得甜； 财主的丰足， 却不容他安睡。
13 我看见日光之下有一令人痛心的憾事， 就是财主积聚财富， 反受其害。
14 遭遇祸患， 财富就尽失； 他即使生了儿子， 也没有什么留给他。
15 他怎样从母胎赤身而来， 也必怎样赤身而去； 在劳碌中得来的， 他的手也带不走什么。
16 他怎样来， 也要怎样去， 这也是令人痛心的憾事； 他为风劳碌， 有什么益处呢？
17 他终生在黑暗中吃喝， 多有愁烦、疾病与愤怨。
18 我认为既善又美的， 就是人在 神所赐给他一生有限的年日中吃喝， 享受他在日光之下劳碌所得的一切， 因为这是他的分。
19 蒙 神赐予财富与资产的人， 神都使他能够享用， 并取自己的分， 在劳碌中自得其乐， 这是 神的恩赐。
20 他不多思念自己一生的年日， 因为 神使喜乐充满他的心。