1 א ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני {פ}
2 ב ויהי דבר יהוה אלי לאמר
3 ג בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם {ס}
4 ד לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה (בא)--ברב גלוליו
5 ה למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם {ס}
6 ו לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם
7 ז כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי--אני יהוה נענה לו בי
8 ח ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה {ס}
9 ט והנביא כי יפתה ודבר דבר--אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל
10 י ונשאו עונם כעון הדרש--כעון הנביא יהיה
11 יא למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--נאם אדני יהוה {פ}
12 יב ויהי דבר יהוה אלי לאמר
13 יג בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה
14 יד והיו שלשת האנשים האלה בתוכה--נח דנאל (דניאל) ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה
15 טו לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה
16 טז שלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה
17 יז או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה
18 יח ושלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו
19 יט או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה
20 כ ונח דנאל (דניאל) ואיוב בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם {פ}
21 כא כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם--להכרית ממנה אדם ובהמה
22 כב והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות--הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם--את כל אשר הבאתי עליה
23 כג ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה--נאם אדני יהוה {פ}
1 有几个以色列的长老来见我， 在我面前坐下。
2 耶和华的话就临到我说：
3 "人子啊！ 这些人已经把他们的偶像接到心里去， 把那陷他们在罪孽中的绊脚石放在自己面前， 我怎能让他们向我求问呢？
4 因此， 你要告诉他们， 对他们说： ‘主耶和华这样说： 以色列家的人中， 凡把他的偶像接到心里去， 把那陷自己在罪孽中的绊脚石放在自己面前， 却又来见先知的， 我耶和华必按他拜众多偶像的罪报应他，
5 好夺回以色列家的心。他们众人因自己的偶像， 与我疏远。’
6 "因此， 你要对以色列家说： ‘主耶和华这样说： 回转吧！ 转离你们的偶像！ 转脸离弃你们一切可憎之物吧！
7 因为以色列家的人中， 或是在以色列寄居的外族人中， 凡与我疏远， 把他们的偶像接到心里去， 把那陷自己在罪孽中的绊脚石放在自己面前， 却又来见先知， 要为自己求问我的， 我耶和华必亲自报应他；
8 我必向那人变脸， 使他成为别人的鉴戒和讥笑的对象； 我要把他从我子民中剪除； 你们就知道我是耶和华。
9 如果有先知被欺骗说一句话， 是我耶和华任那先知受欺骗的； 我必伸手攻击他， 把他从我子民以色列中除灭。
10 他们必担当自己的罪孽； 求问的人的罪孽怎样， 先知的罪孽也必怎样。
11 这样， 以色列家必不再走迷路离开我， 也不再因他们的一切过犯玷污自己； 他们要作我的子民， 我要作他们的 神。这是主耶和华的宣告。’"
12 耶和华的话又临到我说：
13 "人子啊！ 如果一国行了不忠的事得罪我， 我就必伸手攻击那国， 断绝那地的粮食， 使饥荒临到那地， 使人和牲畜都从那地剪除，
14 即使有挪亚、但以理和约伯这三个人， 他们也只能因自己的义救自己的性命。这是主耶和华的宣告。
15 如果我使猛兽经过那地， 蹂躏那地， 使它荒凉， 以致因为这些兽的缘故， 没有人敢经过；
16 即使有这三个人在其中， 我指着我的永生起誓， 他们只能救自己， 连儿女也不能救， 那地却仍然荒凉。这是主耶和华的宣告。
17 如果我使刀剑临到那地， 说： ‘愿刀剑经过那地， 好让我把人和牲畜从那地剪除。’
18 即使有这三个人在其中， 我指着我的永生起誓， 他们只能救自己， 连儿女也不能救。
19 如果我使瘟疫流行那地， 借着流血的事把我的烈怒倾倒在那地上， 使人和牲畜都从那地剪除；
20 即使当中有挪亚、但以理和约伯， 我指着我的永生起誓， 他们只能因自己的义救自己的性命， 连儿女也不能救。这是主耶和华的宣告。"
21 主耶和华这样说： "我打发刀剑、饥荒、猛兽和瘟疫这四样可怕的刑罚临到耶路撒冷， 要把人和牲畜从那里剪除的时候， 那情况岂不更严重吗？
22 其中将有剩下逃脱的人， 连同儿女被带出来， 他们来到你们那里， 你们看见他们的所行所为， 就会因我降给耶路撒冷的一切灾祸， 得了安慰。
23 你们看见了他们的所行所为， 就必得安慰， 因为你们知道我在耶路撒冷所行的一切， 并不是无缘无故的。这是耶和华的宣告。"