1 א   הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ    וכימי שכיר ימיו br 2 ב   כעבד ישאף-צל    וכשכיר יקוה פעלו br 3 ג   כן הנחלתי לי ירחי-שוא    ולילות עמל מנו-לי br 4 ד   אם-שכבתי--    ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב br ושבעתי נדדים    עדי-נשף br 5 ה   לבש בשרי רמה ו ג יש (וגוש) עפר    עורי רגע וימאס br 6 ו   ימי קלו מני-ארג    ויכלו באפס תקוה br 7 ז   זכר כי-רוח חיי    לא-תשוב עיני לראות טוב br 8 ח   לא-תשורני עין ראי    עיניך בי ואינני br 9 ט   כלה ענן וילך    כן יורד שאול לא יעלה br 10 י   לא-ישוב עוד לביתו    ולא-יכירנו עוד מקמו br 11 יא   גם-אני    לא אחשך-פי br אדברה בצר רוחי    אשיחה במר נפשי br 12 יב   הים-אני אם-תנין    כי-תשים עלי משמר br 13 יג   כי-אמרתי תנחמני ערשי    ישא בשיחי משכבי br 14 יד   וחתתני בחלמות    ומחזינות תבעתני br 15 טו   ותבחר מחנק נפשי    מות מעצמותי br 16 טז   מאסתי לא-לעלם אחיה    חדל ממני כי-הבל ימי br 17 יז   מה-אנוש כי תגדלנו    וכי-תשית אליו לבך br 18 יח   ותפקדנו לבקרים    לרגעים תבחננו br 19 יט   כמה לא-תשעה ממני    לא-תרפני עד-בלעי רקי br 20 כ   חטאתי מה אפעל לך--    נצר האדם br למה שמתני למפגע לך    ואהיה עלי למשא br 21 כא   ומה לא-תשא פשעי--    ותעביר את-עוני br כי-עתה לעפר אשכב    ושחרתני ואינני

1 "人在世上怎能没有劳役呢？你的日子不像雇工的日子吗？ 2 正如仆人切慕暮影， 又像雇工盼望工价。 3 照样， 我有空虚的岁月， 也有劳苦的黑夜为我派定。 4 我躺下的时候， 就说： ‘我什么时候起来？’然而， 长夜漫漫， 我辗转反侧， 直到黎明。 5 我的肉体以虫子和土块为衣裳， 我的皮肤裂开又流脓。 6 我过的日子比梭还要快， 在毫无盼望之中而结束。 7 求你记念我的性命不过是一口气， 我的眼必不再看见福乐。 8 看我的， 他的眼再也看不到我， 你的眼要看我， 我已经不在了。 9 云彩怎样消散逝去， 照样， 人下阴间也不再上来。 10 他不再回自己的家， 故乡再也不认识他。 11 因此， 我不再禁止我的口， 我要说出灵里的忧愁， 倾诉心中的痛苦。 12 我岂是洋海或是海怪， 你竟然设守卫防备我？ 13 我若说： ‘我的床必安慰我， 我的榻必减轻我的苦情’， 14 你就用梦惊扰我， 又用异象惊吓我， 15 以致我宁可窒息而死， 也不肯保留我这一身的骨头。 16 我厌恶自己， 不愿永远活下去。任凭我吧， 因为我的日子都是空虚的。 17 人算什么， 你竟看他为大， 又把他放在心上； 18 每天早晨你都鉴察他， 每时每刻你也试验他。 19 你到什么时候才转眼不看我， 任凭我咽下唾沫呢？ 20 鉴察世人的主啊！ 我若犯了罪， 跟你有什么关系呢？你为什么把我当作箭靶， 使我以自己为重担呢？ 21 你为什么不赦免我的过犯， 除去我的罪孽呢？现在我快要躺卧在尘土中， 那时你寻找我， 我却不在了。"