1 א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם
2 ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים
3 ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם
4 ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה {פ}
5 ה בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה
6 ו כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו
7 ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו
8 ח ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו
9 ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם
10 י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו
11 יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא {פ}
12 יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל
13 יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן
14 יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות
15 טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה
16 טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה
17 יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא
18 יח והאלילים כליל יחלף
19 יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ
20 כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים
21 כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ
22 כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא {פ}
1 Det ord som Esaias, sønn av Amos, mottok i et syn om Juda og Jerusalem.
2 Og det skal skje i de siste dager*, da skal fjellet der Herrens hus står, være grunnfestet på toppen av fjellene og høit hevet over alle høider, og alle hedningefolk skal strømme til det. / {* 1MO 49, 1. JER 3, 17. MIK 4, 1 fg. SKR 8, 20 fg.}
3 Og mange folkeslag skal gå avsted og si: Kom, la oss gå op til Herrens berg, til Jakobs Guds hus, så han kan lære oss sine veier, og vi ferdes på hans stier! For fra Sion skal lov utgå, og Herrens ord fra Jerusalem.
4 Og han skal dømme mellem hedningefolkene og skifte rett for mange folkeslag, og de skal smi sine sverd om til hakker og sine spyd til vingårdskniver; et folk skal ikke lenger løfte sverd mot et annet, og de skal ikke mere lære å føre krig.
5 Jakobs hus! Kom, la oss vandre i Herrens lys!
6 For du har forkastet ditt folk, Jakobs hus, fordi de er fulle av Østerlands kunster og spår av skyene som filistrene, og mennesker av fremmed ætt drar de inn i landet i mengde.
7 Deres land blev fullt av sølv og gull, og det er ingen ende på dets skatter; deres land blev fullt av hester, og det er ingen ende på dets vogner;
8 deres land blev fullt av avguder; de tilbeder sine henders verk, det deres fingrer har gjort.
9 Og mennesket blir bøiet, og mannen ydmyket - tilgi dem ikke!
10 Gå inn i fjellet og skjul dig i støvet for Herrens gru og for hans høihets herlighet!
11 Menneskets stolte øine blir ydmyket, og mennenes stolthet blir bøiet, og Herren alene er høi på den dag.
12 For Herren, hærskarenes Gud, har satt en dag til dom over alt stolt og høit og over alt ophøiet, så det blir ydmyket,
13 både over alle Libanons sedrer, de høie og ophøiede, og over alle Basans eker
14 og over alle de høie fjell og over alle de stolte høider
15 og over hvert høit tårn og over hver fast mur
16 og over alle Tarsis-skib og over alt som er fagert å skue.
17 Og menneskets overmot blir bøiet, og mennenes stolthet blir ydmyket, og Herren alene er høi på den dag.
18 Og avgudene - med dem er det helt forbi.
19 Og folk skal gå inn i fjellhulene og i jordens revner for Herrens gru og for hans høihets herlighet, når han reiser sig for å forferde jorden.
20 På den dag skal menneskene kaste sine guder av sølv og gull, som de har gjort sig for å tilbede dem, bort til muldvarpene og flaggermusene
21 og gå inn i fjellkløftene og i berghulene for Herrens gru og for hans høihets herlighet, når han reiser sig for å forferde jorden.
22 Hold da op med å stole på mennesket, i hvis nese det bare er et pust! Hvad er han å akte for?