1 א משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה
2 ב חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי
3 ג על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות
4 ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה
5 ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן {ס}
6 ו כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד
7 ז וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב
8 ח ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות
9 ט והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ
10 י מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם {פ}
11 יא משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל
12 יב אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו {פ}
13 יג משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים
14 יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד
15 טו כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה {ס}
16 טז כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר
17 יז ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר {ס}
1 Ausspruch über die Wüste des Meeres. {d.h. wahrscheinlich Babel; Südbabylonien hieß im Assyrischen, wegen der häufigen Überschwemmungen des Euphrat, das Meerland, und dessen König der König des Meeres} Wie Stürme, wenn sie im Süden daherfahren, so kommt's aus der Wüste, aus furchtbarem Lande.
2 Ein hartes Gesicht ist mir kundgetan: Der Räuber {Eig. treulos und räuberisch Handelnde} raubt, und der Verwüster verwüstet. Ziehe hinauf, Elam! belagere, Medien! All ihrem {d.h. der Bedrückten} Seufzen mache ich ein Ende.
3 Darum sind meine Lenden voll Schmerzes {Eig. Krampfes} , Wehen haben mich ergriffen wie die Wehen einer Gebärenden; ich krümme mich, daß ich nicht hören, bin bestürzt, daß ich nicht sehen kann.
4 Mein Herz schlägt wild, {Eig. taumelt, schwindelt} Schauder ängstigt mich; die Dämmerung, die ich liebe, hat er mir in Beben verwandelt.
5 Man rüstet den Tisch, es wacht die Wache, man ißt, man trinkt... Stehet auf, ihr Fürsten! salbet den Schild! -
6 Denn also hat der Herr zu mir gesprochen: Gehe hin, stelle einen Wächter {Eig. einen Späher} auf; was er sieht, soll er berichten.
7 Und er sah einen Reiterzug: Reiter bei Paaren; einen Zug Esel, einen Zug Kamele. Und er horchte gespannt, mit großer Aufmerksamkeit;
8 und er rief wie ein Löwe: Herr, ich stehe auf der Turmwarte beständig bei Tage, und auf meinem Wachtposten stehe ich da alle Nächte hindurch!
9 Und siehe da, es kam ein Zug Männer, Reiter bei Paaren... Und er hob an und sprach: Gefallen, gefallen ist Babel, und alle geschnitzten Bilder seiner Götzen hat er zu Boden geschmettert!
10 Du mein Gedroschenes und Sohn meiner Tenne! Was ich von Jehova der Heerscharen, dem Gott Israels, gehört, habe ich euch verkündigt.
11 Ausspruch über Duma. {Stillschweigen, Totenstille} Aus Seir ruft man mir zu: Wächter, wie weit ist's in der Nacht? Wächter, wie weit in der Nacht?
12 Der Wächter spricht: Der Morgen kommt, und auch die Nacht. {d.h. ein Morgenschimmer und gleich wieder Umnachtung} Wollt ihr fragen, so fraget! Kehret wieder, {O. um} kommet her!
13 Ausspruch über Arabien. In der Wildnis von Arabien müßt ihr übernachten, Karawanen der Dedaniter.
14 Bringet dem Durstigen Wasser entgegen! Die Bewohner des Landes Tema kommen mit seinem Brote dem Flüchtling entgegen.
15 Denn sie flüchten vor den Schwertern, vor dem gezückten Schwerte und vor dem gespannten Bogen und vor der Wucht des Krieges.
16 Denn also hat der Herr zu mir gesprochen: Binnen Jahresfrist, wie die Jahre eines Tagelöhners, wird alle Herrlichkeit Kedars verschwinden.
17 Und die übriggebliebene Zahl der Bogen, der Helden der Söhne Kedars, wird gering sein; denn Jehova, der Gott Israels, hat geredet.