1 א ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל  אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה

2 ב כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך  כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך

3 ג כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך

4 ד מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך

5 ה אל תירא כי אתך אני  ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך

6 ו אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ

7 ז כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו  יצרתיו אף עשיתיו

8 ח הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו

9 ט כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים--מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת

10 י אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי  למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא--לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה  {ס}

11 יא אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע

12 יב אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי--ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל

13 יג גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה  {ס}

14 יד כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל  למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם

15 טו אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם  {ס}

16 טז כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה

17 יז המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו

18 יח אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו

19 יט הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות

20 כ תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה  כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי

21 כא עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו  {ס}

22 כב ולא אתי קראת יעקב  כי יגעת בי ישראל

23 כג לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה

24 כד לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך

25 כה אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני  וחטאתיך לא אזכר

26 כו הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק

27 כז אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי

28 כח ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים  {פ}

1 Und nun, so spricht Jehova, der dich geschaffen, Jakob, und der dich gebildet hat, Israel: Fürchte dich nicht, denn ich habe dich erlöst; ich habe dich bei deinem Namen gerufen, du bist mein.

2 Wenn du durchs Wasser gehst, ich bin bei dir, und durch Ströme, sie werden dich nicht überfluten; wenn du durchs Feuer gehst, wirst du nicht versengt werden, und die Flamme wird dich nicht verbrennen.

3 Denn ich bin Jehova, dein Gott, ich, der Heilige Israels, dein Heiland; {O. Retter, Helfer} ich gebe als dein Lösegeld Ägypten hin, Äthiopien und Seba {Nubien} an deiner Statt.

4 Weil du teuer, wertvoll bist in meinen Augen, und ich dich lieb habe, so werde ich Menschen hingeben an deiner Statt und Völkerschaften anstatt deines Lebens.

5 Fürchte dich nicht, denn ich bin mit dir; vom Aufgang her werde ich deinen Samen bringen, und vom Niedergang her werde ich dich sammeln.

6 Ich werde zum Norden sagen: Gib heraus! und zum Süden: Halte nicht zurück, bringe meine Söhne von fernher und meine Töchter vom Ende der Erde,

7 einen jeden, der mit meinem Namen genannt ist, und den ich zu meiner Ehre geschaffen, den ich gebildet, ja, gemacht habe!

8 Führe heraus das blinde Volk, das doch Augen hat, und die Tauben, die doch Ohren haben!

9 Alle Nationen mögen sich miteinander versammeln, und die Völkerschaften zusammenkommen! Wer unter ihnen kann solches verkünden? so mögen sie uns Früheres {d.h. früher Geweissagtes, welches in Erfüllung gegangen ist} hören lassen! mögen sie ihre Zeugen stellen und gerechtfertigt werden, daß man es höre und sage: Es ist wahr!

10 Ihr seid meine Zeugen, spricht Jehova, und mein Knecht, den ich erwählt habe: damit ihr erkennet und mir glaubet und einsehet, daß ich derselbe bin. {S. die Anm. zu Ps. 102,27; vergl. auch Kap. 41,4} Vor mir ward kein Gott {El} gebildet, und nach mir wird keiner sein.

11 Ich, ich bin Jehova, und außer mir ist kein Heiland. {O. Retter, Helfer}

12 Ich habe verkündigt und gerettet und vernehmen lassen, und kein fremder Gott war unter euch; und ihr seid meine Zeugen, spricht Jehova, und ich bin Gott. {El}

13 Ja, von jeher {O. Auch von heute ab} bin ich derselbe; {S. die Anm zu Ps. 102,27; vergl. auch Kap. 41,4} und da ist niemand, der aus meiner Hand errette. Ich wirke, und wer kann es abwenden? {O. rückgängig machen}

14 So spricht Jehova, euer Erlöser, der Heilige Israels: Um euretwillen habe ich nach Babel gesandt; und ich werde sie alle als Flüchtlinge hinabtreiben, und auch die Chaldäer, auf den Schiffen ihres Jubels. {d.h. auf den Schiffen, die ihren Stolz ausmachen}

15 Ich, Jehova, bin euer Heiliger, ich, der Schöpfer Israels, euer König. -

16 So spricht Jehova, der einen Weg gibt im Meere, und einen Pfad in mächtigen Wassern;

17 der ausziehen läßt Wagen und Roß, Heer und Held - zusammen liegen sie da, stehen nicht wieder auf; sie sind erloschen, verglommen wie ein Docht: -

18 Gedenket nicht des Früheren, und über die Dinge der Vorzeit sinnet nicht nach!

19 Siehe, ich wirke Neues; jetzt sproßt es auf; werdet ihr es nicht erfahren? Ja, ich mache durch die Wüste einen Weg, Ströme durch die Einöde.

20 Das Getier des Feldes wird mich preisen, {Eig. mir Ehre geben} Schakale und Strauße; denn ich werde Wasser geben in der Wüste, Ströme in der Einöde, um mein Volk zu tränken, mein auserwähltes.

21 Dieses Volk, das ich mir gebildet habe, sie sollen meinen Ruhm erzählen. -

22 Doch nicht mich hast du angerufen, Jakob, daß du dich um mich gemüht hättest, Israel! {And. üb.: denn du bist meiner müde geworden, Israel}

23 Du hast mir die Schafe deiner Brandopfer nicht gebracht, und mit deinen Schlachtopfern hast du mich nicht geehrt; ich habe dir nicht mit Speisopfern zu schaffen gemacht, {Eig. dich nicht mit... geknechtet; so auch nachher} noch mit Weihrauch dich ermüdet;

24 du hast mir nicht um Geld Würzrohr gekauft, noch mit dem Fette deiner Schlachtopfer mich gelabt. Aber du hast mir zu schaffen gemacht mit deinen Sünden, du hast mich ermüdet mit deinen Missetaten.

25 Ich, ich bin es, der deine Übertretungen tilgt um meinetwillen; und deiner Sünden will ich nicht mehr gedenken. -

26 Rufe mir ins Gedächtnis, wir wollen rechten miteinander; erzähle doch, damit du gerechtfertigt werdest!

27 Dein erster Vater hat gesündigt, und deine Mittler {Eig. Dolmetscher, Ausleger (d.h. die Priester und die Propheten)} sind von mir abgefallen.

28 Und ich habe die Fürsten des Heiligtums entweiht, und Jakob dem Banne {S. die Anm. zu Kap. 34,5} und Israel den Schmähungen hingegeben.