1 א מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף br
2 ב לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת br
3 ג בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים br
4 ד מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח br
5 ה אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים br
6 ו בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת br
7 ז שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן br
8 ח זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו br
9 ט תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב br
10 י מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות br
11 יא שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם br
12 יב לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך br
13 יג לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה br
14 יד לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת br
15 טו כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד br
16 טז טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו br
17 יז טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו br
18 יח איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב br
19 יט דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה br
20 כ בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו br
21 כא אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת br
22 כב הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום br
23 כג שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב br
24 כד ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה br
25 כה בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה br
26 כו תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם br
27 כז עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה br
28 כח לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות br
29 כט רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע br
30 ל מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם br
31 לא אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין br
32 לב פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב br
33 לג יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה
1 Eine linde Antwort stillt den Zorn; aber ein hartes Wort richtet Grimm an.
2 Der Weisen Zunge macht die Lehre lieblich; der Narren Mund speit eitel Narrheit.
3 Die Augen des HERRN schauen an allen Orten beide, die Bösen und die Frommen.
4 Ein heilsame Zunge ist ein Baum des Lebens; aber eine lügenhafte macht Herzeleid.
5 Der Narr lästert die Zucht seines Vaters; wer aber Strafe annimmt, der wird klug werden.
6 In des Gerechten Haus ist Guts genug; aber in dem Einkommen des Gottlosen ist Verderben.
7 Der Weisen Mund streut guten Rat; aber der Narren Herz ist nicht richtig.
8 Der Gottlosen Opfer ist dem HERRN ein Greuel; aber das Gebet der Frommen ist ihm angenehm.
9 Der Gottlosen Weg ist dem HERRN ein Greuel; wer aber der Gerechtigkeit nachjagt, den liebt er.
10 Den Weg verlassen bringt böse Züchtigung, und wer Strafe haßt, der muß sterben.
11 Hölle und Abgrund ist vor dem HERRN; wie viel mehr der Menschen Herzen!
12 Der Spötter liebt den nicht, der ihn straft, und geht nicht zu den Weisen.
13 Ein fröhlich Herz macht ein fröhlich Angesicht; aber wenn das Herz bekümmert ist, so fällt auch der Mut.
14 Ein kluges Herz handelt bedächtig; aber der Narren Mund geht mit Torheit um.
15 Ein Betrübter hat nimmer einen guten Tag; aber ein guter Mut ist ein täglich Wohlleben.
16 Es ist besser ein wenig mit der Furcht des HERRN denn großer Schatz, darin Unruhe ist.
17 Es ist besser ein Gericht Kraut mit Liebe, denn ein gemästeter Ochse mit Haß.
18 Ein zorniger Mann richtet Hader an; ein Geduldiger aber stillt den Zank.
19 Der Weg des Faulen ist dornig; aber der Weg des Frommen ist wohl gebahnt.
20 Ein weiser Sohn erfreut den Vater, und ein törichter Mensch ist seiner Mutter Schande.
21 Dem Toren ist die Torheit eine Freude; aber ein verständiger Mann bleibt auf dem rechten Wege.
22 Die Anschläge werden zunichte, wo nicht Rat ist; wo aber viel Ratgeber sind, bestehen sie.
23 Es ist einem Manne eine Freude, wenn er richtig antwortet; und ein Wort zu seiner Zeit ist sehr lieblich.
24 Der Weg des Lebens geht überwärts für den Klugen, auf daß er meide die Hölle unterwärts.
25 Der HERR wird das Haus des Hoffärtigen zerbrechen und die Grenze der Witwe bestätigen.
26 Die Anschläge des Argen sind dem HERRN ein Greuel; aber freundlich reden die Reinen.
27 Der Geizige verstört sein eigen Haus; wer aber Geschenke haßt, der wird leben.
28 Das Herz des Gerechten ersinnt, was zu antworten ist; aber der Mund der Gottlosen schäumt Böses.
29 Der HERR ist fern von den Gottlosen; aber der Gerechten Gebet erhört er.
30 Freundlicher Anblick erfreut das Herz; eine gute Botschaft labt das Gebein.
31 Das Ohr, das da hört die Strafe des Lebens, wird unter den Weisen wohnen.
32 Wer sich nicht ziehen läßt, der macht sich selbst zunichte; wer aber auf Strafe hört, der wird klug.
33 Die Furcht des HERRN ist Zucht und Weisheit; und ehe man zu Ehren kommt, muß man zuvor leiden.