1 א ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים

2 ב ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים

3 ג ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים

4 ד ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה

5 ה ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך  רק ביאר תשארנה

6 ו ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו

7 ז וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך  רק ביאר תשארנה

8 ח ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה

9 ט ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת

10 י ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ

11 יא וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם  כאשר דבר יהוה  {ס}

12 יב ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים

13 יג ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה  כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים

14 יד ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה

15 טו ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה  {ס}

16 טז ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני

17 יז כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה

18 יח והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ

19 יט ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה

20 כ ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב

21 כא ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ

22 כב ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו  הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו

23 כג דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו

24 כד ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי

25 כה ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר  רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה

26 כו ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה

27 כז ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו  לא נשאר אחד

28 כח ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם  {פ}

2 (H7:27)Ellet suostu päästämään, minä annan sammakoiden vaivata koko maatasi.

3 (H7:28)Niili on vilisevä sammakoita, ja ne nousevat maalle ja tunkevat sinun palatsiisi, makuuhuoneeseesi ja vuoteeseesi, sinun hoviväkesi ja kansasi taloihin, maasi kaikkiin leivinuuneihin ja taikinakulhoihin.

6 (H8:2)Aaron ojensi sauvansa kohti Egyptin vesiä, ja sammakot nousivat maalle ja peittivät alleen koko Egyptin.

7 (H8:3)Mutta loitsijat tekivät samoin taioillaan ja nostattivat sammakoita esiin Egyptin vaivaksi.

12 (H8:8)Mooses ja Aaron lähtivät faraon luota, ja Mooses rukoili ja pyysi Herraa ottamaan pois sammakot, jotka olivat faraon vaivana.

13 (H8:9)Herra teki niin kuin Mooses pyysi, ja sammakot kuolivat taloista, pihoilta ja pelloilta.

14 (H8:10)Vaikka niitä koottiin pois kasoittain, löyhkä täytti maan.

15 (H8:11)Mutta kun farao näki, että vitsaus oli ohi, hän paadutti sydämensä eikä kuunnellut Moosesta ja Aaronia, niin kuin Herra oli sanonutkin.

17 (H8:13)He tekivät näin. Aaron ojensi kätensä ja löi sauvallaan maata, ja syöpäläisiä tuli sekä ihmisiin että karjaan. Maan tomu muuttui syöpäläisiksi kaikkialla Egyptissä.

18 (H8:14)Myös loitsijat koettivat taioillaan saada aikaan syöpäläisiä, mutta eivät osanneet. Ja kun syöpäläiset vaivasivat ihmisiä ja karjaa,

21 (H8:17)Ellet päästä minun kansaani, minä lähetän sinun hoviväkesi ja kansasi kimppuun paarmoja, niin että Egyptin talot ja maat tulevat niitä täyteen.

22 (H8:18)Ja minä varjelen sinä päivänä Gosenin maakunnan, missä minun kansani asuu, niin ettei sinne tule paarmoja. Niin sinä näet, että minä, Herra, toimin tässä maassa.

24 (H8:20)Herra teki niin: faraon palatsiin, hänen hoviväkensä taloihin ja koko Egyptiin tuli sankat parvet paarmoja, ja paarmat vaivasivat hirmuisesti koko maata.

30 (H8:26)Mooses lähti faraon luota ja rukoili Herraa.

31 (H8:27)Herra teki hänen pyyntönsä mukaisesti, ja paarmat katosivat ahdistamasta faraota, hänen hoviväkeään ja hänen kansaansa, eikä niitä jäänyt jäljelle ainoatakaan.

32 (H8:28)Mutta farao paadutti sydämensä tälläkin kertaa eikä päästänyt kansaa lähtemään.