1 א דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל br
2 ב כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי br
3 ג ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע br
4 ד מי עלה-שמים וירד br מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- br מי הקים כל-אפסי-ארץ br מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע br
5 ה כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו br
6 ו אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת
7 ז שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות br
8 ח שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי br הטריפני לחם חקי br
9 ט פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה br ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי
10 י אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת br
11 יא דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך br
12 יב דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ br
13 יג דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו br
14 יד דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו br לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם br
15 טו לעלוקה שתי בנות-- ה ב הב br שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון br
16 טז שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון br
17 יז עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם br יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר
18 יח שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים br
19 יט דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור br דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה br
20 כ כן דרך אשה-- מנאפת br אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און
21 כא תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת br
22 כב תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם br
23 כג תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה
24 כד ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים br
25 כה הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם br
26 כו שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם br
27 כז מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו br
28 כח שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך
29 כט שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת br
30 ל ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל br
31 לא זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו br
32 לב אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה br
33 לג כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם br ומיץ אפים יוציא ריב
1 PALABRAS de Agur, hijo de Jachê: La profecía que dijo el varón á Ithiel, á Ithiel y á Ucal.
2 Ciertamente más rudo soy yo que ninguno, Ni tengo entendimiento de hombre.
3 Yo ni aprendí sabiduría, Ni conozco la ciencia del Santo.
4 ¿Quién subió al cielo, y descendió? ¿Quién encerró los vientos en sus puños? ¿Quién ató las aguas en un paño? ¿Quién afirmó todos los términos de la tierra? ¿Cuál es su nombre, y el nombre de su hijo, si sabes?
5 Toda palabra de Dios es limpia: Es escudo á los que en él esperan.
6 No añadas á sus palabras, porque no te reprenda, Y seas hallado mentiroso.
7 Dos cosas te he demandado; No me las niegues antes que muera.
8 Vanidad y palabra mentirosa aparta de mí. No me des pobreza ni riquezas; Manténme del pan que he menester;
9 No sea que me harte, y te niegue, y diga, ¿Quién es Jehová? O no sea que siendo pobre, hurte, Y blasfeme el nombre de mi Dios.
10 No acuses al siervo ante su señor, Porque no te maldiga, y peques.
11 Hay generación que maldice á su padre, Y á su madre no bendice.
12 Hay generación limpia en su opinión, Si bien no se ha limpiado su inmundicia.
13 Hay generación cuyos ojos son altivos, Y cuyos párpados son alzados.
14 Hay generación cuyos dientes son espadas, y sus muelas cuchillos, Para devorar á los pobres de la tierra, y de entre los hombres á los menesterosos.
15 La sanguijuela tiene dos hijas que se llaman, Trae, trae. Tres cosas hay que nunca se hartan; Aun la cuarta nunca dice, Basta:
16 El sepulcro, y la matriz estéril, La tierra no harta de aguas, Y el fuego que jamás dice, Basta.
17 El ojo que escarnece á su padre, Y menosprecia la enseñanza de la madre, Los cuervos lo saquen de la arroyada, Y tráguenlo los hijos del águila.
18 Tres cosas me son ocultas; Aun tampoco sé la cuarta:
19 El rastro del águila en el aire; El rastro de la culebra sobre la peña; El rastro de la nave en medio de la mar; Y el rastro del hombre en la moza.
20 Tal es el rastro de la mujer adúltera: Come, y limpia su boca, Y dice: No he hecho maldad.
21 Por tres cosas se alborota la tierra, Y la cuarta no puede sufrir:
22 Por el siervo cuando reinare; Y por el necio cuando se hartare de pan;
23 Por la aborrecida cuando se casare; Y por la sierva cuando heredare á su señora.
24 Cuatro cosas son de las más pequeñas de la tierra, Y las mismas son más sabias que los sabios:
25 Las hormigas, pueblo no fuerte, Y en el verano preparan su comida;
26 Los conejos, pueblo nada esforzado, Y ponen su casa en la piedra;
27 Las langostas, no tienen rey, Y salen todas acuadrilladas;
28 La araña, ase con las manos, Y está en palacios de rey.
29 Tres cosas hay de hermoso andar, Y la cuarta pasea muy bien:
30 El león, fuerte entre todos los animales, Que no torna atrás por nadie;
31 El lebrel ceñido de lomos; asimismo el macho cabrío; Y un rey contra el cual ninguno se levanta.
32 Si caiste, fué porque te enalteciste; Y si mal pensaste, Pon el dedo sobre la boca.
33 Ciertamente el que exprime la leche, sacará manteca; Y el que recio se suena las narices, sacará sangre: Y el que provoca la ira, causará contienda.