1 א משא מדבר ים  כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה

2 ב חזות קשה הגד לי  הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי

3 ג על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות

4 ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה

5 ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן  {ס}

6 ו כי כה אמר אלי אדני  לך העמד המצפה אשר יראה יגיד

7 ז וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב

8 ח ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות

9 ט והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ

10 י מדשתי ובן גרני  אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם  {פ}

11 יא משא דומה  אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל

12 יב אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו  {פ}

13 יג משא בערב  ביער בערב תלינו ארחות דדנים

14 יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד

15 טו כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה  {ס}

16 טז כי כה אמר אדני אלי  בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר

17 יז ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו  כי יהוה אלהי ישראל דבר  {ס}

1 Weissagung über die Meereswüste: Wie ein Sturm im Mittagslande braust es daher aus der Wüste, aus dem schrecklichen Land!

2 Mir ist eine inhaltsschwere Offenbarung kundgetan worden: Der Räuber raubt, der Zerstörer zerstört. Brecht auf, ihr Perser, hebt die Belagerung an, ihr Meder! Denn alles von ihr verursachte Seufzen will ich stillen.

3 Darum sind meine Lenden voll Schmerz; Wehen haben mich ergriffen, gleich den Wehen einer Mutter; ich krümme mich vor dem, was ich hören muß, bin erschrocken von dem, was ich sehen muß.

4 Mein Herz klopft; Beben hat mich überfallen; die Dämmerung, die mir lieb ist, hat er mir in Schrecken verwandelt.

5 Man deckt den Tisch, stellt die Wache aus, ißt und trinkt: »Auf ihr Fürsten, salbet den Schild!«

6 Denn also hat mir der Herr befohlen: Gehe, bestelle den Wächter; er soll anzeigen, was er sieht!

7 Da sah er Reiter, Doppelgespanne, Reiter auf Eseln und Reiter auf Kamelen; und er beobachtete scharf, mit größter Aufmerksamkeit.

8 Und er schrie wie ein Löwe: Herr, ich stehe täglich immer auf meiner Warte und bin alle Nächte auf meinem Posten gestanden!

9 Siehe, da kam ein Reiter, ein Mann mit einem Doppelgespann, der hob an und sprach: Gefallen, gefallen ist Babel, und alle ihre Götzenbilder hat er zu Boden geschmettert!

10 O mein zerdroschenes Volk, mein Tennensohn! Was ich von dem HERRN der Heerscharen, dem Gott Israels, gehört habe, das verkündige ich euch!

11 Weissagung über Duma: Aus Seir ruft man mir zu: Wächter, ist die Nacht bald hin? Wächter, ist die Nacht bald hin?

12 Der Wächter spricht: Der Morgen ist angebrochen, und doch ist es noch Nacht! Wenn ihr fragen wollt, so fragt; kommt bald wieder!

13 Weissagung über Arabien: In der Wildnis von Arabien müßt ihr übernachten, ihr Karawanen der Dedaniter!

14 Bringet dem Durstigen Wasser entgegen, ihr Bewohner des Landes Tema! Bietet den Flüchtlingen Brot an!

15 Denn vor den Schwertern sind sie geflohen, vor dem gezückten Schwerte, vor dem gespannten Bogen und vor dem harten Kriege.

16 Denn also hat der Herr zu mir gesprochen: Noch ein Jahr, wie die Jahre eines Tagelöhners, so ist alle Herrlichkeit Kedars dahin;

17 und der übriggebliebenen tapfern Bogenschützen Kedars werden sehr wenige sein. Der HERR, der Gott Israels, hat es geredet.