1 א וידבר יהוה אל משה לאמר

2 ב עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות

3 ג ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד

4 ד ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל

5 ה ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה

6 ו ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם

7 ז ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו

8 ח ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם

9 ט וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם

10 י וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם  {פ}

11 יא ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת

12 יב ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן

13 יג ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה

14 יד ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב

15 טו ועל צבא--מטה בני יששכר  נתנאל בן צוער

16 טז ועל צבא--מטה בני זבולן  אליאב בן חלן

17 יז והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן

18 יח ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור

19 יט ועל צבא--מטה בני שמעון  שלמיאל בן צורישדי

20 כ ועל צבא מטה בני גד  אליסף בן דעואל

21 כא ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם

22 כב ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד

23 כג ועל צבא--מטה בני מנשה  גמליאל בן פדהצור

24 כד ועל צבא--מטה בני בנימן  אבידן בן גדעוני

25 כה ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי

26 כו ועל צבא--מטה בני אשר  פגעיאל בן עכרן

27 כז ועל צבא--מטה בני נפתלי  אחירע בן עינן

28 כח אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו  {ס}

29 כט ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל

30 ל ויאמר אליו לא אלך  כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך

31 לא ויאמר אל נא תעזב אתנו  כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים

32 לב והיה כי תלך עמנו  והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך

33 לג ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה

34 לד וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה  {ס}  ]  {ס}

35 לה ויהי בנסע הארן ויאמר משה  קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך

36 לו ובנחה יאמר  שובה יהוה רבבות אלפי ישראל  {ס}  ]  {פ}

1 Und der HERR redete zu Mose und sprach: Mache dir zwei Trompeten;

2 von getriebenem Silber sollst du sie machen, daß du sie brauchest, die Gemeinde zusammenzurufen und wenn das Heer aufbrechen soll.

3 Wenn man in beide stößt, soll sich die ganze Gemeinde vor der Tür der Stiftshütte zu dir versammeln.

4 Wenn man nur in eine stößt, so sollen sich die Fürsten, die Häupter der Tausende Israels, zu dir versammeln.

5 Wenn ihr aber Lärm blaset, so sollen die Lager aufbrechen, die gegen Morgen liegen.

6 Und wenn ihr zum zweitenmal Lärm blaset, so sollen die Lager aufbrechen, die gegen Mittag liegen; denn wenn sie aufbrechen sollen, so soll man Lärm blasen.

7 Wenn aber die Gemeinde versammelt werden soll, sollt ihr in die Trompete stoßen und nicht Lärm blasen.

8 Solches Blasen aber mit den Trompeten soll den Söhnen Aarons, des Priesters, obliegen; und das soll euer Gebrauch sein bei euren Nachkommen ewiglich.

9 Wenn ihr in einen Streit ziehet in eurem Lande wider euren Feind, der euch befehdet, so sollt ihr Lärm blasen mit den Trompeten, daß euer vor dem HERRN, eurem Gott, gedacht werde und ihr von euren Feinden errettet werdet.

10 Aber an euren Freudentagen, es sei an euren Festen oder an euren Neumonden, sollt ihr in die Trompeten stoßen über euren Brandopfern und euren Dankopfern, daß euer vor eurem Gott gedacht werde; ich, der HERR, bin euer Gott.

11 Am zwanzigsten Tag, im zweiten Monat des zweiten Jahres, erhob sich die Wolke über der Wohnung des Zeugnisses.

12 Und die Kinder Israel brachen auf aus der Wüste Sinai, und die Wolke ließ sich in der Wüste Paran nieder.

13 Sie brachen aber zum erstenmal in der Reihenfolge auf, die ihnen der HERR durch Mose befohlen hatte.

14 Es zog nämlich das Panier des Lagers der Kinder Juda zuerst, Schar um Schar; und über ihr Heer war Nahasson, der Sohn Amminadabs.

15 Und über das Heer des Stammes der Kinder Issaschar war Netaneel, der Sohn Zuars.

16 Und über das Heer des Stammes der Kinder Sebulon war Eliab, der Sohn Helons.

17 Darauf wurde die Wohnung abgebrochen; und es zogen die Kinder Gerson und Merari, als Träger der Wohnung.

18 Darnach zog das Panier des Lagers Ruben mit seinen Heerscharen; und über ihr Heer war Elizur, der Sohn Sedeurs.

19 Und über das Heer des Stammes der Kinder Simeon war Selumiel, der Sohn Zuri-Schaddais.

20 Und Eliasaph, der Sohn Deguels, war über das Heer des Stammes der Kinder Gad.

21 Darauf zogen auch die Kahatiter und trugen das Heiligtum, damit jene die Wohnung aufrichten konnten, bis diese kamen.

22 Darnach zog das Panier des Lagers der Kinder Ephraim samt seinen Heerscharen; und über ihr Heer war Elischama, der Sohn Ammihuds;

23 und Gamliel, der Sohn Pedazurs, war über das Heer des Stammes der Kinder Manasse;

24 und Abidan, der Sohn Gideonis, über das Heer des Stammes der Kinder Benjamin.

25 Darnach zog das Panier des Lagers der Kinder Dan samt seinen Heerscharen, und sie zogen als Nachhut aller Lager; und Ahieser, der Sohn Ammi-Schaddais, war über ihr Heer;

26 und Pagiel, der Sohn Ochrans, über das Heer des Stammes der Kinder Asser;

27 und Ahira, der Sohn Enans, über das Heer des Stammes der Kinder Naphtali.

28 Das ist die Reihenfolge, in welcher die Heerscharen der Kinder Israel zogen.

29 Und Mose sprach zu Hobab, dem Sohne Reguels, des Midianiters, seinem Schwager: Wir ziehen an den Ort, davon der HERR gesagt hat: Ich will ihn euch geben! Komm mit uns, wir wollen dich gut behandeln; denn der HERR hat Israel Gutes zugesagt!

30 Er aber antwortete: Ich will nicht mit euch gehen, sondern in mein Land und zu meiner Verwandtschaft will ich ziehen.

31 Er sprach: Verlaß uns doch nicht; denn du weißt, wo wir uns in der Wüste lagern sollen, und du sollst unser Auge sein!

32 Und wenn du mit uns ziehst, so wollen wir auch an dir tun, was der HERR Gutes an uns tut!

33 Also zogen sie von dem Berge des Herrn drei Tagereisen weit, und die Lade des Bundes des HERRN zog vor ihnen her diese drei Tagereisen, um ihnen einen Ruheplatz zu erkunden.

34 Und die Wolke des HERRN war bei Tag über ihnen, wenn sie aus dem Lager zogen.

35 Und wenn die Lade weiterzog, so sprach Mose: HERR, stehe auf, daß deine Feinde zerstreut werden, und die dich hassen vor dir fliehen!

36 Und wenn sie ruhte, so sprach er: Kehre wieder, o HERR, zu den Myriaden der Tausende Israels!