1 א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה  את יעקב איש וביתו באו

2 ב ראובן שמעון לוי ויהודה

3 ג יששכר זבולן ובנימן

4 ד דן ונפתלי גד ואשר

5 ה ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים

6 ו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא

7 ז ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם  {פ}

8 ח ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף

9 ט ויאמר אל עמו  הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו

10 י הבה נתחכמה לו  פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ

11 יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס

12 יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

13 יג ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

14 יד וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

15 טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

16 טז ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים  אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה

17 יז ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים

18 יח ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים

19 יט ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית  כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו

20 כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

21 כא ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים

22 כב ויצו פרעה לכל עמו לאמר  כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון  {פ}

1 Ora estes são os nomes dos filhos de Israel, que entraram no Egito; entraram com Jacó, cada um com a sua família:

2 Rúben, Simeão, Levi e Judá,

3 Issacar, Zebulom e Benjamim,

4 Dã e Naftali, Gade e Aser.

5 Todas as almas que saíram da coxa de Jacó eram setenta. José, porém, já estava no Egito.

6 Morreu José, e todos os seus irmãos e toda aquela geração.

7 Depois os filhos de Israel frutificaram, aumentaram muito, multiplicaram-se e fizeram-se fortes duma maneira extraordinária; e a terra ficou cheia deles.

8 Entretanto se levantou sobre o Egito um novo rei que não conhecia a José.

9 Ele disse ao seu povo: Eis que o povo dos filhos de Israel é mais numeroso e mais forte que nós.

10 Vinde, usemos de astúcia para com eles, para que não se multipliquem, e para que não aconteça que, havendo guerra, se unam com os nossos inimigos, pelejem contra nós e se retirem da terra.

11 Portanto, puseram sobre eles feitores para com cargas os afligirem. E os israelitas edificaram para Faraó as cidades-armazéns, Pitom e Ramessés.

12 Mas quanto mais os egípcios vexavam aos israelitas, tanto mais estes se multiplicavam e se espalhavam. Os egípcios aborreciam aos filhos de Israel,

13 e os faziam servir com rigor;

14 amarguravam-lhes a vida com serviços penosos de barro e de tijolos e de toda a sorte de trabalhos nos campos, com todas as suas tarefas, com que foram obrigados a servir com rigor.

15 O rei do Egito falou às parteiras hebréias, das quais uma se chamava Sifrá, e a outra Puá;

16 e disse: Quando servirdes de parteira às mulheres hebréias, e as virdes sobre os assentos, se for filho, matá-lo-eis; mas, se for filha, deixá-la-eis viver.

17 Mas as parteiras temeram a Deus, e não fizeram como lhes havia ordenado o rei do Egito, antes deixaram os meninos viver.

18 Então o rei do Egito mandou chamar as parteiras e lhes perguntou: Por que tendes feito isso, e deixado os meninos viver?

19 Responderam as parteiras a Faraó: Porque as mulheres hebréias não são como as egípcias; pois são vigorosas, e já dão à luz antes que a parteira chegue a elas.

20 Fez Deus bem às parteiras; e o povo aumentou-se e tornou-se extraordinariamente forte.

21 Porque as parteiras temeram a Deus, ele lhes estabeleceu as casas.

22 Ordenou Faraó a todo o seu povo, dizendo: A todos os filhos que nascerem, lançá-los-eis no rio; mas a todas as filhas, deixá-las-eis viver.