1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 ב בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם
3 ג ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגיאות (ולגיאיות) הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם
4 ד ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם
5 ה ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם
6 ו בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה--למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם
7 ז ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה
8 ח והותרתי בהיות לכם פליטי חרב--בגוים בהזרותיכם בארצות
9 ט וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם
10 י וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת {פ}
11 יא כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר--יפלו
12 יב הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם
13 יג וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם
14 יד ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה {פ}
1 Veio a mim a palavra de Jeová, dizendo:
2 Filho do homem, vira o teu rosto para os montes de Israel, e profetiza contra eles,
3 dizendo: Montes de Israel, ouvi a palavra do Senhor Jeová. Assim diz o Senhor Jeová aos montes e aos outeiros, às ravinas e aos vales: Eis que eu, eu farei vir sobre vós a espada, e destruirei os vossos altos.
4 Os vossos altares serão desolados, e as vossas imagens do sol serão quebradas; e arrojarei os vossos mortos diante dos vossos ídolos.
5 Porei os cadáveres dos filhos de Israel diante dos seus ídolos, e espalharei os vossos ossos ao redor dos vossos altares.
6 Em todos os lugares onde habitardes serão destruídas as cidades, e desolados os altos; para que os vossos altares sejam destruídos e fiquem desolados, e os vossos ídolos sejam quebrados e deixem de existir, e as vossas imagens do sol sejam cortadas, e as vossas obras sejam extintas.
7 Os mortos cairão no meio de vós e sabereis que eu sou Jeová.
8 Contudo deixarei um resto, visto que tereis alguns que escaparão da espada entre as nações, quando fordes espalhados pelos países.
9 Os que dentre vós escaparem, se lembrarão de mim entre as nações para onde forem levados cativos, quando eu tiver quebrado o seu coração fornicário que se desvia de mim, e os seus olhos que se prostituem indo após os seus ídolos. Eles terão nojo de si mesmos por causa dos males que têm praticado em todas as suas abominações.
10 Saberão que eu sou Jeová; não disse debalde que lhes havia de fazer este mal.
11 Assim diz o Senhor Jeová: Por causa de todas as péssimas abominações da casa de Israel, bate com as mãos, e pateia com os pés, e dize: Ah! pois eles hão de perecer pela espada, pela fome e pela peste.
12 Aquele que está longe morrerá de peste; aquele que está perto cairá pela espada; e aquele que fica e é sitiado morrerá de fome. Assim cumprirei neles o meu furor.
13 Sabereis que eu sou Jeová, quando os seus mortos estiverem estendidos no meio dos seus ídolos à roda dos seus altares, em todos os outeiros elevados, em todos os cumes dos montes, e debaixo de todas as árvores verdes e debaixo de todos os terebintos frondosos, lugares onde ofereciam sacrifícios de suave cheiro a todos os seus ídolos.
14 Estenderei sobre eles a minha mão, e farei a terra desolada e erma, desde o deserto até Dibla, em todas as suas habitações; e saberão que eu sou Jeová.