1 א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר  אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

2 ב ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

3 ג ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

4 ד והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה  כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

5 ה ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

6 ו והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

7 ז ויאמר אליו  אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

8 ח ויאמר  אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

9 ט ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

10 י ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

11 יא וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

12 יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

13 יג ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

14 יד וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

15 טו ואתה תבוא אל אבתיך בשלום  תקבר בשיבה טובה

16 טז ודור רביעי ישובו הנה  כי לא שלם עון האמרי עד הנה

17 יז ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

18 יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר  לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

19 יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

20 כ ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

21 כא ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי  {ס}

1 Depois destas coisas veio a palavra de Jeová a Abrão numa visão, dizendo: Não temas, Abrão; eu sou teu escudo, a tua recompensa será infinitamente grande.

2 Respondeu Abrão: Senhor Jeová, que me darás, visto que morro sem filhos, e o herdeiro da minha casa é Eliezer de Damasco?

3 Acrescentou Abrão: Eis que a mim não me tens dado filhos, e um escravo vai ser o meu herdeiro.

4 Veio-lhe a palavra de Jeová: Este não será o teu herdeiro; porém aquele que será gerado de ti, será o teu herdeiro.

5 Fez-lhe sair para fora e disse: Olha para o céu, e conta as estrelas, se as poderes contar; e disse-lhe: Assim será a tua semente.

6 Creu Abrão em Jeová, que lhe imputou isto como justiça.

7 Disse-lhe mais: Eu sou Jeová que te fiz sair de Ur dos Caldeus, a fim de te dar esta terra em herança.

8 Perguntou-lhe Abrão: Ó Senhor Jeová, como saberei que a hei de herdar?

9 Respondeu-lhe: Toma-me uma novilha de três anos, e uma cabra de três anos, e um carneiro de três anos, e uma rola e um pombinho.

10 Ele, tomando todos estes animais, os partiu pelo meio, e pôs cada metade em frente da outra; mas as aves não partiu.

11 As aves de rapina desciam sobre os cadáveres, porém Abrão as enxotava.

12 Quando o sol ia a entrar, caiu um profundo sono sobre Abrão; eis que lhe sobreveio um horror de grandes trevas.

13 E lhe foi dito: Sabe com certeza que a tua semente será peregrina em terra alheia, e será reduzida à escravidão, e será aflita por quatrocentos anos.

14 Sabe também que eu hei de julgar a nação, a que têm de servir: e depois sairão com grandes riquezas.

15 Tu, porém, irás em paz para teus pais; serás sepultado numa boa velhice.

16 Na quarta geração voltarão para cá, porque a medida da iniqüidade dos amorreus ainda não está cheia.

17 Quando o sol já estava posto, e era escuro, um fogo fumegante e uma tocha de fogo passaram por entre aquelas metades.

18 Naquele dia fez Jeová uma aliança com Abrão, dizendo: À tua semente tenho dado esta terra, desde o rio do Egito até o grande rio, o rio Eufrates:

19 O queneu, o quenezeu, o cadmoneu,

20 o heteu, o ferizeu, os refains,

21 o amorreu, o cananeu, o girgaseu e o jebuseu.