1 א ואלה דברי דוד האחרנים  נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל

2 ב רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני

3 ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל  מושל באדם--צדיק מושל יראת אלהים

4 ד וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ

5 ה כי לא כן ביתי עם אל  כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה--כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח

6 ו ובליעל כקוץ מנד כלהם  כי לא ביד יקחו

7 ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת  {פ}

8 ח אלה שמות הגברים אשר לדוד  ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו (העצני)--על שמנה מאות חלל בפעם אחד (אחת)  {ס}

9 ט ואחרו אלעזר בן דדי (דדו) בן אחחי בשלשה גברים (הגברים) עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל

10 י הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט  {ס}

11 יא ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים

12 יב ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה  {ס}

13 יג וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד--אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים

14 יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם

15 טו ויתאוה דוד ויאמר  מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער  {ס}

16 טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה

17 יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים  {ס}

18 יח ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי (השלשה) והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה

19 יט מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא  {ס}

20 כ ובניהו בן יהוידע בן איש חי (חיל) רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה (הארי) בתוך הבאר ביום השלג

21 כא והוא הכה את איש מצרי אשר (איש) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו

22 כב אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים

23 כג מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד  {ר} br אל משמעתו  {ס}

24 כד עשהאל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו  {ר} br בית לחם  {ס}

25 כה שמה החרדי  {ס}  אליקא  {ר} br החרדי  {ס}

26 כו חלץ הפלטי  {ס}  עירא  {ר} br בן עקש  {ס}  התקועי  {ס}

27 כז אביעזר  {ר} br הענתתי  {ס}  מבני החשתי  {ס}

28 כח צלמון  {ר} br האחחי  {ס}  מהרי הנטפתי  {ס}

29 כט חלב בן בענה  {ר} br הנטפתי  {ס}  אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס}

30 ל בניהו  {ר} br פרעתני  {ס}  הדי מנחלי געש  {ס}

31 לא אבי עלבון  {ר} br הערבתי  {ס}  עזמות הברחמי  {ס}

32 לב אליחבא  {ר} br השעלבני  {ס}  בני ישן יהונתן  {ס}

33 לג שמה  {ר} br ההררי  {ס}  אחיאם בן שרר האררי  {ס}

34 לד אליפלט  {ר} br בן אחסבי בן המעכתי  {ס}  אליעם בן אחיתפל  {ר} br הגלני  {ס}

35 לה חצרו (חצרי) הכרמלי  {ס}  פערי  {ר} br הארבי  {ס}

36 לו יגאל בן נתן מצבה  {ס}  בני  {ר} br הגדי  {ס}

37 לז צלק העמני  {ס}  נחרי  {ר} br הבארתי--נשאי (נשא) כלי יואב בן צריה  {ס}

38 לח עירא  {ר} br היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס}

39 לט אוריה  {ר} br החתי--כל שלשים ושבעה  {פ}

1 Estas são as últimas palavras de Davi: Oráculo de Davi, filho de Isaí - oráculo do homem que foi exaltado, do ungido do Deus de Jacó, do cantor dos salmos de Israel.

2 O Espírito do Senhor fala por mim, sua palavra está na minha língua.

3 Deus de Israel falou, o rochedo de Israel me disse: O que governa com justiça, o soberano temente a Deus

4 é como a luz da manhã quando se levanta o sol, manhã sem neblina, que faz cintilar de orvalho a relva da terra.

5 Sim, minha dinastia é estável diante de Deus; ele fez comigo aliança eterna, a ser observada com absoluta fidelidade. Minha salvação e inteira felicidade não é ele quem faz germinar?

6 Os homens maus são como espinhos, que todos evitam e ninguém pega com a mão;

7 que se recolhem com um ferro ou com o cabo da lança, e são queimados no fogo.

8 Eis os nomes dos heróis de Davi: Jesboão, filho de Hacamoni, chefe dos três. Foi ele quem brandiu o seu machado contra oitocentos homens, matando-os de uma só vez.

9 Depois desse, Eleazar, filho de Dodo, filho de Aoí, um dos três heróis. Achava-se ele em Efes-Damim, quando os filisteus se reuniram ali para o combate. Tendo os israelitas fugido {cada um para a sua tenda},

10 ele manteve-se firme e bateu os filisteus até que sua mão se cansou e se crispou sobre a espada. O Senhor operou naquele dia uma grande vitória. Os soldados voltaram para onde estava Eleazar, mas somente para recolher os despojos.

11 Depois dele, Sama, filho de Age, o ararita. Reuniram-se os filisteus em Lequi, onde havia um pedaço de terra plantado de lentilhas; fugindo o exército diante dos filisteus,

12 postou-se Sema no meio do campo, defendeu-o e derrotou os filisteus, operando assim o Senhor uma grande vitória.

13 Três dos trinta desceram e foram ter com Davi, no início da colheita, à gruta de Odolão, estando a tropa dos filisteus acampada no vale dos refains.

14 Davi estava então na fortaleza, e havia uma guarnição de filisteus em Belém.

15 Davi teve desejo extravagante e exclamou: "Quem me dará a beber das águas do poço que está à porta de Belém?

16 Então os três valentes penetraram no acampamento dos filisteus e tiraram água do poço que está à porta de Belém. Trouxeram-na a Davi, mas ele não a quis beber, e derramou-a em libação ao Senhor,

17 dizendo: Longe de mim, ó Deus, fazer isso! Vou eu beber o sangue desses homens que para buscá-la arriscaram a sua vida? E não quis beber. Eis o que fizeram os três heróis:

18 Abisai, irmão de Joab, filho de Sarvia, que era também chefe dos trinta, brandiu sua lança contra trezentos homens, e os matou, conquistando assim grande renome entre os Trinta.

19 Ele era o mais considerado dentre os Trinta, mas não chegou a se igualar aos Três.

20 Banaias, filho de Jojada, homem de valor e rico em façanhas, originário de Cabseel, feriu os dois filhos de Ariel de Moab. Foi ele também quem desceu, num dia de neve, e matou um leão na cisterna.

21 Feriu ainda um egípcio de alta estatura, que tinha uma lança na mão. Banaias desceu contra ele com um simples bastão, arrancou-lhe a lança das mãos e o matou com a sua própria arma.

22 Isso fez Banaias, filho de Jojada, obtendo renome entre os heróis.

23 Foi mais considerado que os trinta, mas não igualou aos três. Davi pô-lo à frente de sua guarda.

24 Entre os trinta contavam-se Asael, irmão de Joab; Elcanã, filho de Dodo, de Belém;

25 Sama de Harod; Elica de Harod;

26 Heles de Falti; Hira, filho de Aces de Técua;

27 Abieser de Anatot; Mobonai, o husatita;

28 Selmon, o aoita; Maarai de Netofa;

29 Heled, filho de Baana de Netofa; Etai, filho de Ribai de Gabaa dos benjaminitas;

30 Banaía de Faraton; Hedai do vale de Gaas;

31 Abi-Albon de Araba;

32 Azmavet de Berom; Eliaba de Salabon; Bene-Jassen;

33 Jonatã; Sama, o ararita; Aião, filho de Sarar, o ararita;

34 Elifelet, filho de Aasbai, o macatita; Elião, filho de Aquitofel de Gilo;

35 Hesrai de Carmelo;

36 Farai de Arbi; Igaal, filho de Natã de Soba; Boni de Gad;

37 Selec, o amonita; Naarai de Berot, escudeiro de Joab, filho de Sarvia;

38 Ira de Jeter; Gareb de Jeter;

39 Urias, o hiteu. Trinta e sete ao todo.