1 And the Spirit lifted me up, and brought me unto the east gate of Jehovah's house, which looketh eastward; and behold, at the door of the gate were five and twenty men; and I saw in the midst of them Jaazaniah the son of Azzur, and Pelatiah the son of Benaiah, princes of the people.
2 And he said unto me, Son of man, these are the men that devise iniquity, and give wicked counsel in this city:
3 who say, It is not the time to build houses: this is the cauldron, and we are the flesh.
4 Therefore prophesy against them, prophesy, son of man.
5 And the Spirit of Jehovah fell on me, and said unto me, Speak, Thus saith Jehovah: Thus have ye said, O house of Israel; and the things that come into your mind, I know them.
6 Ye have multiplied your slain in this city, and ye have filled the streets thereof with the slain.
7 Therefore thus saith the Lord Jehovah: Your slain whom ye have laid in the midst of it, they are the flesh, and it is the cauldron; but you will I bring forth out of the midst of it.
8 Ye have feared the sword, and I will bring a sword upon you, saith the Lord Jehovah.
9 And I will bring you out of the midst of it, and give you into the hands of strangers, and will execute judgments among you.
10 Ye shall fall by the sword; I will judge you in the borders of Israel; and ye shall know that I {am} Jehovah.
11 This shall not be your cauldron, neither shall ye be the flesh in the midst of it: I will judge you in the borders of Israel;
12 and ye shall know that I {am} Jehovah, in whose statutes ye have not walked, neither have done mine ordinances, but have done after the ordinances of the nations that are round about you.
13 And it came to pass, when I prophesied, that Pelatiah the son of Benaiah died. And I fell down on my face, and cried with a loud voice, and said, Ah, Lord Jehovah! wilt thou make a full end of the remnant of Israel?
14 And the word of Jehovah came unto me, saying,
15 Son of man, {it is} thy brethren, thy brethren, the men of thy kindred, and all the house of Israel, the whole of it, unto whom the inhabitants of Jerusalem say, Get you far from Jehovah: unto us is this land given for a possession.
16 Therefore say, Thus saith the Lord Jehovah: Although I have removed them far off among the nations, and although I have scattered them among the countries, yet will I be to them as a little sanctuary in the countries whither they are come.
17 Therefore say, Thus saith the Lord Jehovah: I will even gather you from the peoples, and assemble you out of the countries where ye are scattered, and I will give you the land of Israel.
18 And they shall come thither, and they shall take away from thence all its detestable things and all its abominations.
19 And I will give them one heart, and I will put a new spirit within you; and I will take away the stony heart out of their flesh, and will give them a heart of flesh;
20 that they may walk in my statutes, and keep mine ordinances, and do them; and they shall be my people, and I will be their God.
21 But as for them whose heart walketh well-pleased with their detestable things and their abominations, I will recompense their way upon their heads, saith the Lord Jehovah.
22 And the cherubim lifted up their wings, and the wheels were beside them; and the glory of the God of Israel was over them above.
23 And the glory of Jehovah went up from the midst of the city, and stood upon the mountain which is on the east side of the city.
24 And the Spirit lifted me up, and brought me in the vision by the Spirit of God into Chaldea, to them of the captivity; and the vision that I had seen went up from me.
25 And I spoke unto them of the captivity all the things that Jehovah had shewn me.
1 א ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו--שרי העם {פ}
2 ב ויאמר אלי בן אדם--אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת
3 ג האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר {ס}
4 ד לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם
5 ה ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה
6 ו הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל {פ}
7 ז לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה
8 ח חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה
9 ט והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים
10 י בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה
11 יא היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם
12 יב וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם
13 יג ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה--כלה אתה עשה את שארית ישראל {פ}
14 יד ויהי דבר יהוה אלי לאמר
15 טו בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה--לנו היא נתנה הארץ למורשה {ס}
16 טז לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם {ס}
17 יז לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל
18 יח ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה--ממנה
19 יט ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר
20 כ למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם--ואני אהיה להם לאלהים
21 כא ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך--דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה
22 כב וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה
23 כג ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר
24 כד ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי
25 כה ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני {פ}