1 And Jehovah spoke to Moses, saying,
2 Speak unto the children of Israel, and take of them a staff, a staff for each father's house, of all their princes according to the houses of their fathers, twelve staves: thou shalt write each one's name upon his staff.
3 And Aaron's name shalt thou write upon the staff of Levi; for one staff shall be for {each} head of their fathers' houses.
4 And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.
5 And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his staff shall bud forth; and I will make to cease from before me the murmurings of the children of Israel, that they murmur against you.
6 And Moses spoke to the children of Israel, and all their princes gave him a staff, one staff for each prince according to their fathers' houses, twelve staves, and the staff of Aaron was among their staves.
7 And Moses laid the staves before Jehovah in the tent of the testimony.
8 And it came to pass, when on the morrow Moses went into the tent of the testimony, behold, the staff of Aaron for the house of Levi had budded, and brought forth buds, and bloomed blossoms, and ripened almonds.
9 And Moses brought out all the staves from before Jehovah to all the children of Israel, and they looked and took each one his staff.
10 And Jehovah said to Moses, Bring Aaron's staff again before the testimony, to be kept as a token for the sons of rebellion, that thou mayest put an end to their murmurings before me, that they may not die.
11 And Moses did so: as Jehovah had commanded him, so did he.
12 And the children of Israel spoke to Moses, saying, Lo, we expire, we perish, we all perish.
13 Every one that comes at all near to the tabernacle of Jehovah shall die: shall we then expire altogether?
1 א וידבר יהוה אל משה לאמר
2 ב אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
3 ג את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
4 ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
5 ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו {פ}
6 ו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
7 ז ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
8 ח ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד {ס}
9 ט וידבר יהוה אל משה לאמר
10 י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
11 יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
12 יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
13 יג ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה [ (Numbers 17:14) יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח ] [ (Numbers 17:15) טו וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה {פ} ] [ (Numbers 17:16) טז וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Numbers 17:17) יז דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ] [ (Numbers 17:18) יח ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם ] [ (Numbers 17:19) יט והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה ] [ (Numbers 17:20) כ והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם ] [ (Numbers 17:21) כא וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ] [ (Numbers 17:22) כב וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ] [ (Numbers 17:23) כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ] [ (Numbers 17:24) כד ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו {פ} ] [ (Numbers 17:25) כה ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ] [ (Numbers 17:26) כו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה {פ} ] [ (Numbers 17:27) כז ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו ] [ (Numbers 17:28) כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע {ס} ]