1 Perché non sono dall’Onnipotente fissati dei tempi in cui renda la giustizia? Perché quelli che lo conoscono non veggono quei giorni?2 Gli empi spostano i termini, rapiscono greggi e li menano a pascere;3 portano via l’asino dell’orfano, prendono in pegno il bove della vedova;4 mandano via dalla strada i bisognosi, i poveri del paese si nascondo tutti insieme.5 Eccoli, che come onàgri del deserto escono al lor lavoro in cerca di cibo; solo il deserto dà pane a’ lor figliuoli.6 Raccolgono nei campi la loro pastura, raspollano nella vigna dell’empio;7 passan la notte ignudi, senza vestito, senza una coperta che li ripari dal freddo.8 Bagnati dagli acquazzoni di montagna, per mancanza di rifugio, si stringono alle rocce.9 Ce n’è di quelli che strappano dalla mammella l’orfano, che prendono pegni da poveri!10 E questi se ne vanno, ignudi, senza vestiti; hanno fame, e portano i covoni.11 Fanno l’olio nel recinto dell’empio; calcan l’uva nel tino e patiscon la sete.12 Sale dalle città il gemito de’ morenti; l’anima de’ feriti implora aiuto, e Dio non si cura di codeste infamie!13 Ve ne son di quelli che si ribellano alla luce, non ne conoscono le vie, non ne battono i sentieri.14 L’assassino si leva sul far del giorno, e ammazza il meschino e il povero; la notte fa il ladro.15 L’occhio dell’adultero spia il crepuscolo, dicendo: "Nessuno mi vedrà!" e si copre d’un velo la faccia.16 I ladri, di notte, sfondano le case; di giorno, si tengono rinchiusi; non conoscono la luce.17 Il mattino è per essi come ombra di morte; appena lo scorgono provano i terrori del buio.18 Voi dite: "L’empio è una festuca sulla faccia dell’acque; la sua parte sulla terra è maledetta; non prenderà più la via delle vigne.19 Come la siccità e il calore assorbon le acque della neve, così il soggiorno de’ morti inghiottisce chi ha peccato.20 Il seno che lo portò l’oblia; i vermi ne fanno il loro pasto delizioso, nessuno più lo ricorda.21 L’iniquo sarà troncato come un albero: ei che divorava la sterile, priva di figli, e non faceva del bene alla vedova!"22 Invece, Iddio con la sua forza prolunga i giorni dei prepotenti, i quali risorgono, quand’ormai disperavan della vita.23 Dà loro sicurezza, fiducia, e i suoi occhi vegliano sul loro cammino.24 Salgono in alto, poi scompaiono ad un tratto; cadono, son mietuti come gli altri mortali; son falciati come le spighe del grano maturo.25 Se così non è, chi mi smentirà, chi annienterà il mio dire?"

1 א   מדוע--משדי לא-נצפנו עתים    וידעו לא-חזו ימיו br 2 ב   גבלות ישיגו    עדר גזלו וירעו br 3 ג   חמור יתומים ינהגו    יחבלו שור אלמנה br 4 ד   יטו אבינים מדרך    יחד חבאו עניי-ארץ br 5 ה   הן פראים במדבר--    יצאו בפעלם משחרי לטרף br ערבה לו לחם    לנערים br 6 ו   בשדה בלילו יקצירו (יקצורו)    וכרם רשע ילקשו br 7 ז   ערום ילינו מבלי לבוש    ואין כסות בקרה br 8 ח   מזרם הרים ירטבו    ומבלי מחסה חבקו-צור br 9 ט   יגזלו משד יתום    ועל-עני יחבלו br 10 י   ערום הלכו בלי לבוש    ורעבים נשאו עמר br 11 יא   בין-שורתם יצהירו    יקבים דרכו ויצמאו br 12 יב   מעיר מתים ינאקו--    ונפש-חללים תשוע br ואלוה    לא-ישים תפלה br 13 יג   המה היו--במרדי-אור    לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו br 14 יד   לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון    ובלילה יהי כגנב br 15 טו   ועין נאף שמרה נשף לאמר--    לא-תשורני עין br וסתר פנים    ישים br 16 טז   חתר בחשך בתים    יומם חתמו-למו לא-ידעו אור br 17 יז   כי יחדו בקר למו צלמות    כי-יכיר בלהות צלמות br 18 יח   קל-הוא על-פני-מים--    תקלל חלקתם בארץ br לא-יפנה    דרך כרמים br 19 יט   ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג    שאול חטאו br 20 כ   ישכחהו רחם מתקו רמה--    עוד לא-יזכר br ותשבר כעץ    עולה br 21 כא   רעה עקרה לא תלד    ואלמנה לא ייטיב br 22 כב   ומשך אבירים בכחו    יקום ולא-יאמין בחיין br 23 כג   יתן-לו לבטח וישען    ועיניהו על-דרכיהם br 24 כד   רומו מעט ואיננו    והמכו ככל יקפצון br וכראש שבלת    ימלו br 25 כה   ואם-לא אפו מי יכזיבני    וישם לאל מלתי