1 — Naquele tempo, diz o Senhor, serei o Deus de todas as tribos de Israel, e elas serão o meu povo.
2 Assim diz o Senhor:
"O povo que se livrou da espada
obteve favor no deserto.
Eu irei e darei descanso a Israel."
3 De longe o Senhor lhe apareceu,
dizendo:
"Com amor eterno eu a amei;
por isso, com bondade a atraí.
4 Eu a edificarei de novo,
e você será edificada,
ó virgem de Israel!
Mais uma vez você se enfeitará
com os seus tamborins
e sairá com o coro
dos que dançam.
5 Mais uma vez
você plantará vinhas
nos montes de Samaria;
aqueles que as plantarem
comerão os frutos.
6 Porque virá o dia
em que os atalaias gritarão
na região montanhosa
de Efraim:
‘Levantem-se, e subamos a Sião,
ao Senhor, nosso Deus!’"
7 Porque assim diz o Senhor:
"Cantem de alegria
por causa de Jacó,
exultem por causa
da cabeça das nações.
Proclamem, cantem louvores
e digam:
‘Salva, Senhor, o teu povo,
o remanescente de Israel.’
8 Eis que eu os trarei
da terra do Norte
e os congregarei
das extremidades da terra.
Entre eles estarão também
os cegos e aleijados,
as mulheres grávidas
e as que estão para dar à luz;
em grande congregação,
voltarão para aqui.
9 Virão com choro,
e com súplicas os levarei;
eu os guiarei aos ribeiros de águas,
por um caminho reto
em que não tropeçarão;
porque sou pai para Israel,
e Efraim é o meu primogênito."
10 "Escutem a palavra do Senhor,
ó nações,
e anunciem isto
nas terras distantes do mar.
Digam: ‘Aquele que espalhou Israel
o congregará e o guardará,
como um pastor faz
com o seu rebanho.’
11 Porque o Senhor redimiu Jacó
e o livrou das mãos do que era
mais forte do que ele.
12 Hão de vir e exultar
no monte Sião,
radiantes de alegria
por causa dos bens
que o Senhor lhes deu:
o cereal, o vinho, o azeite,
os cordeiros e os bezerros.
Serão como um jardim regado,
e nunca mais desfalecerão."
13 "Então a virgem se alegrará
na dança,
juntamente com os jovens
e os velhos.
Transformarei o seu pranto
em júbilo e os consolarei;
eu lhes darei alegria
em vez de tristeza.
14 Saciarei a fome dos sacerdotes
com saborosa comida,
e o meu povo se fartará
com a minha bondade",
diz o Senhor.
15 Assim diz o Senhor:
"Ouviu-se um clamor em Ramá,
pranto e grande lamento;
era Raquel chorando
por seus filhos
e inconsolável por causa deles,
porque já não existem."
16 Assim diz o Senhor:
"Reprima a sua voz de choro
e enxugue as lágrimas
de seus olhos,
porque o seu trabalho
será recompensado",
diz o Senhor;
"pois os seus filhos voltarão
da terra do inimigo.
17 Há esperança para o seu futuro",
diz o Senhor,
"porque os seus filhos voltarão
para a sua própria terra."
18 "Ouvi muito bem que Efraim
se queixava, dizendo:
‘Tu me castigaste, e fui castigado
como novilho ainda não domado.
Converte-me, e serei convertido,
porque tu és o Senhor, o meu Deus.
19 Na verdade,
depois que eu me afastei,
eu me arrependi;
depois que fui instruído,
bati no peito;
fiquei envergonhado, confuso,
porque suportei a afronta
da minha mocidade.’"
20 "Não é Efraim
o meu filho querido,
o filho das minhas delícias?
Pois sempre que falo contra ele,
lembro dele com ternura.
Por isso, o meu coração
se comove por ele,
e dele certamente
me compadecerei",
diz o Senhor.
21 "Coloque sinais e marcos
na estrada;
preste atenção na vereda,
no caminho por onde você passou.
Volte, ó virgem de Israel!
Volte para as suas cidades.
22 Até quando você andará errante,
ó filha rebelde?
Porque o Senhor criou
coisa nova na terra:
uma mulher
cortejando um homem!"
23 Assim diz o Senhor dos Exércitos, o Deus de Israel:
— Quando eu os trouxer de volta do cativeiro, na terra de Judá e nas suas cidades se dirá outra vez:
"O Senhor a abençoe,
ó morada da justiça!
O Senhor o abençoe,
ó monte santo!"
24 — Nela, habitarão Judá e todas as suas cidades, bem como os lavradores e os que pastoreiam os rebanhos. 25 Porque satisfarei à alma cansada, e saciarei toda alma desfalecida.
26 Nisto, acordei e olhei ao redor; e o meu sono tinha sido doce.
27 — Eis que vêm dias, diz o Senhor, em que semearei a casa de Israel e a casa de Judá com a semente de pessoas e de animais. 28 Como os vigiei para arrancar, para derrubar, para subverter, para destruir e para afligir, assim os vigiarei para edificar e para plantar, diz o Senhor. 29 Naqueles dias, já não dirão:
"Os pais comeram uvas verdes,
e os dentes dos filhos
é que se embotaram."
30 Pelo contrário, cada um morrerá por causa da sua própria iniquidade. Quem comer uvas verdes é que ficará com os dentes embotados.
31 — Eis aí vêm dias, diz o Senhor, em que firmarei nova aliança com a casa de Israel e com a casa de Judá. 32 Não segundo a aliança que fiz com os seus pais, no dia em que os tomei pela mão, para os tirar da terra do Egito; pois eles quebraram a minha aliança, apesar de eu ter sido seu esposo, diz o Senhor. 33 Porque esta é a aliança que farei com a casa de Israel, depois daqueles dias, diz o Senhor: Na mente lhes imprimirei as minhas leis, também no seu coração as inscreverei; eu serei o Deus deles, e eles serão o meu povo. 34 Não ensinará jamais cada um ao seu próximo, nem cada um ao seu irmão, dizendo: "Conheça o Senhor!" Porque todos me conhecerão, desde o menor até o maior deles, diz o Senhor. Pois perdoarei as suas iniquidades e dos seus pecados jamais me lembrarei.
35 Assim diz o Senhor,
que dá o sol para a luz do dia
e as leis fixas à lua e às estrelas
para a luz da noite,
que agita o mar
e faz bramir as suas ondas;
Senhor dos Exércitos
é o seu nome.
36 "Se estas leis fixas falharem
diante de mim",
diz o Senhor,
"também a descendência de Israel
deixará de ser
uma nação diante de mim
para sempre."
37 Assim diz o Senhor:
"Se puderem ser medidos
os céus lá em cima
e sondados os fundamentos
da terra cá embaixo,
também eu rejeitarei
toda a descendência de Israel,
por tudo o que fizeram",
diz o Senhor.
38 — Eis que vêm dias, diz o Senhor, em que esta cidade será reedificada para o Senhor, desde a Torre de Hananel até o Portão da Esquina. 39 O cordel de medir se estenderá em linha reta até a colina de Garebe, e depois se virará na direção de Goa. 40 Todo o vale dos cadáveres e da cinza e todos os campos até o ribeiro de Cedrom, até a esquina do Portão dos Cavalos para o leste, serão consagrados ao Senhor. Esta Jerusalém jamais será arrancada ou destruída.
1 בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃
2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃
3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׃
4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃
5 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃
6 כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃
7 כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃
8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃
10 שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃
11 כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃
12 ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃
13 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃
14 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה׃
15 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃
16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃
17 ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם׃
18 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃
19 כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃
20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃
21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃
22 עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃
23 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש׃
24 וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃
25 כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃
26 על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃
27 הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃
28 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃
29 בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃
30 כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃
31 הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃
32 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה׃
33 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
34 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃
35 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
36 אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃
37 כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה׃
38 הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃
39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃
40 וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם׃