1 After David was settled in his palace, he said to Nathan the prophet, "Here I am, living in a house of cedar, while the ark of the covenant of the LORD is under a tent."

2 Nathan replied to David, "Whatever you have in mind, do it, for God is with you."

3 But that night the word of God came to Nathan, saying:

4 "Go and tell my servant David, 'This is what the LORD says: You are not the one to build me a house to dwell in.

5 I have not dwelt in a house from the day I brought Israel up out of Egypt to this day. I have moved from one tent site to another, from one dwelling place to another.

6 Wherever I have moved with all the Israelites, did I ever say to any of their leaders "whom I commanded to shepherd my people, "Why have you not built me a house of cedar?"'

7 "Now then, tell my servant David, 'This is what the LORD Almighty says: I took you from the pasture, from tending the flock, and appointed you ruler over my people Israel.

8 I have been with you wherever you have gone, and I have cut off all your enemies from before you. Now I will make your name like the names of the greatest men on earth.

9 And I will provide a place for my people Israel and will plant them so that they can have a home of their own and no longer be disturbed. Wicked people will not oppress them anymore, as they did at the beginning

10 and have done ever since the time I appointed leaders over my people Israel. I will also subdue all your enemies. "'I declare to you that the LORD will build a house for you:

11 When your days are over and you go to be with your ancestors, I will raise up your offspring to succeed you, one of your own sons, and I will establish his kingdom.

12 He is the one who will build a house for me, and I will establish his throne forever.

13 I will be his father, and he will be my son. I will never take my love away from him, as I took it away from your predecessor.

14 I will set him over my house and my kingdom forever; his throne will be established forever.'"

15 Nathan reported to David all the words of this entire revelation.

16 Then King David went in and sat before the LORD, and he said: "Who am I, LORD God, and what is my family, that you have brought me this far?

17 And as if this were not enough in your sight, my God, you have spoken about the future of the house of your servant. You, LORD God, have looked on me as though I were the most exalted of men.

18 "What more can David say to you for honoring your servant? For you know your servant,

19 LORD. For the sake of your servant and according to your will, you have done this great thing and made known all these great promises.

20 "There is no one like you, LORD, and there is no God but you, as we have heard with our own ears.

21 And who is like your people Israel —the one nation on earth whose God went out to redeem a people for himself, and to make a name for yourself, and to perform great and awesome wonders by driving out nations from before your people, whom you redeemed from Egypt?

22 You made your people Israel your very own forever, and you, LORD, have become their God.

23 "And now, LORD, let the promise you have made concerning your servant and his house be established forever. Do as you promised,

24 so that it will be established and that your name will be great forever. Then people will say, 'The LORD Almighty, the God over Israel, is Israel's God!' And the house of your servant David will be established before you.

25 "You, my God, have revealed to your servant that you will build a house for him. So your servant has found courage to pray to you.

26 You, LORD, are God! You have promised these good things to your servant.

27 Now you have been pleased to bless the house of your servant, that it may continue forever in your sight; for you, LORD, have blessed it, and it will be blessed forever."

1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃

2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃

3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃

4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃

5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃

6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃

8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃

9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה׃

10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃

11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו׃

12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃

13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃

14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם׃

15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃

16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃

18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת׃

19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות׃

20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים׃

22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת׃

24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך׃

25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃

26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת׃

27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃