1 The vision of Obadiah. This is what the Sovereign LORD says about Edom — We have heard a message from the LORD: An envoy was sent to the nations to say, "Rise, let us go against her for battle" —
2 "See, I will make you small among the nations; you will be utterly despised.
3 The pride of your heart has deceived you, you who live in the clefts of the rocks "and make your home on the heights, you who say to yourself, 'Who can bring me down to the ground?'
4 Though you soar like the eagle and make your nest among the stars, from there I will bring you down," declares the LORD.
5 "If thieves came to you, if robbers in the night — oh, what a disaster awaits you! — would they not steal only as much as they wanted? If grape pickers came to you, would they not leave a few grapes?
6 But how Esau will be ransacked, his hidden treasures pillaged!
7 All your allies will force you to the border; your friends will deceive and overpower you; those who eat your bread will set a trap for you, "but you will not detect it.
8 "In that day," declares the LORD, "will I not destroy the wise men of Edom, those of understanding in the mountains of Esau?
9 Your warriors, Teman, will be terrified, and everyone in Esau's mountains will be cut down in the slaughter.
10 Because of the violence against your brother Jacob, you will be covered with shame; you will be destroyed forever.
11 On the day you stood aloof while strangers carried off his wealth and foreigners entered his gates and cast lots for Jerusalem, you were like one of them.
12 You should not gloat over your brother in the day of his misfortune, nor rejoice over the people of Judah in the day of their destruction, nor boast so much in the day of their trouble.
13 You should not march through the gates of my people in the day of their disaster, nor gloat over them in their calamity in the day of their disaster, nor seize their wealth in the day of their disaster.
14 You should not wait at the crossroads to cut down their fugitives, nor hand over their survivors in the day of their trouble.
15 "The day of the LORD is near for all nations. As you have done, it will be done to you; your deeds will return upon your own head.
16 Just as you drank on my holy hill, so all the nations will drink continually; they will drink and drink and be as if they had never been.
17 But on Mount Zion will be deliverance; it will be holy, and Jacob will possess his inheritance.
18 Jacob will be a fire and Joseph a flame; Esau will be stubble, and they will set him on fire and destroy him. There will be no survivors from Esau." The LORD has spoken.
19 People from the Negev will occupy the mountains of Esau, and people from the foothills will possess the land of the Philistines. They will occupy the fields of Ephraim and Samaria, and Benjamin will possess Gilead.
20 This company of Israelite exiles who are in Canaan will possess the land as far as Zarephath; the exiles from Jerusalem who are in Sepharad will possess the towns of the Negev.
21 Deliverers will go up on "Mount Zion to govern the mountains of Esau. And the kingdom will be the LORD's.
1 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃
2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃
3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃
4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃
5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃
6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃
7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃
8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃
9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃
10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃
11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃
12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃
13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃
14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃
15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃
16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃
18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃
19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד׃
20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃
21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃