1 The word of the LORD came to Jonah son of Amittai:
2 "Go to the great city of Nineveh and preach against it, because its wickedness has come up before me."
3 But Jonah ran away from the LORD and headed for Tarshish. He went down to Joppa, where he found a ship bound for that port. After paying the fare, he went aboard and sailed for Tarshish to flee from the LORD.
4 Then the LORD sent a great wind on the sea, and such a violent storm arose that the ship threatened to break up.
5 All the sailors were afraid and each cried out to his own god. And they threw the cargo into the sea to lighten the ship. But Jonah had gone below deck, where he lay down and fell into a deep sleep.
6 The captain went to him and said, "How can you sleep? Get up and call on your god! Maybe he will take notice of us so that we will not perish."
7 Then the sailors said to each other, "Come, let us cast lots to find out who is responsible for this calamity." They cast lots and the lot fell on Jonah.
8 So they asked him, "Tell us, who is responsible for making all this trouble for us? What kind of work do you do? Where do you come from? What is your country? From what people are you?"
9 He answered, "I am a Hebrew and I worship the LORD, the God of heaven, who made the sea and the dry land."
10 This terrified them and they asked, "What have you done?" (They knew he was running away from the LORD, because he had already told them so.)
11 The sea was getting rougher and rougher. So they asked him, "What should we do to you to make the sea calm down for us?"
12 "Pick me up and throw me into the sea," he replied, "and it will become calm. I know that it is my fault that this great storm has come upon you."
13 Instead, the men did their best to row back to land. But they could not, for the sea grew even wilder than before.
14 Then they cried out to the LORD, "Please, LORD, do not let us die for taking this man's life. Do not hold us accountable for killing an innocent man, for you, LORD, have done as you pleased."
15 Then they took Jonah and threw him overboard, and the raging sea grew calm.
16 At this the men greatly feared the LORD, and they offered a sacrifice to the LORD and made vows to him.
17 Now the LORD provided a huge fish to swallow Jonah, and Jonah was in the belly of the fish three days and three nights.
1 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר׃
2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני׃
3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה׃
4 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃
5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם׃
6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד׃
7 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה׃
8 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה׃
9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה׃
10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃
11 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃
12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃
13 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃
14 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית׃
15 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃
16 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים׃
17 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות׃