1 In those days when the number of disciples was increasing, the Hellenistic Jews "among them complained against the Hebraic Jews because their widows were being overlooked in the daily distribution of food.
2 So the Twelve gathered all the disciples together and said, "It would not be right for us to neglect the ministry of the word of God in order to wait on tables.
3 Brothers and sisters, choose seven men from among you who are known to be full of the Spirit and wisdom. We will turn this responsibility over to them
4 and will give our attention to prayer and the ministry of the word."
5 This proposal pleased the whole group. They chose Stephen, a man full of faith and of the Holy Spirit; also Philip, Procorus, Nicanor, Timon, Parmenas, and Nicolas from Antioch, a convert to Judaism.
6 They presented these men to the apostles, who prayed and laid their hands on them.
7 So the word of God spread. The number of disciples in Jerusalem increased rapidly, and a large number of priests became obedient to the faith.
8 Now Stephen, a man full of God's grace and power, performed great wonders and signs among the people.
9 Opposition arose, however, from members of the Synagogue of the Freedmen (as it was called) —Jews of Cyrene and Alexandria as well as the provinces of Cilicia and Asia —who began to argue with Stephen.
10 But they could not stand up against the wisdom the Spirit gave him as he spoke.
11 Then they secretly persuaded some men to say, "We have heard Stephen speak blasphemous words against Moses and against God."
12 So they stirred up the people and the elders and the teachers of the law. They seized Stephen and brought him before the Sanhedrin.
13 They produced false witnesses, who testified, "This fellow never stops speaking against this holy place and against the law.
14 For we have heard him say that this Jesus of Nazareth will destroy this place and change the customs Moses handed down to us."
15 All who were sitting in the Sanhedrin looked intently at Stephen, and they saw that his face was like the face of an angel.
1 בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היונים על העבריים על אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי תת להן יום יום את ארוחתן׃
2 ויקראו שנים העשר את המון התלמידים ויאמרו לא נאוה לנו כי נעזב את דבר האלהים ונשמש את השלחנות׃
3 לכן אחי ברו לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על הענין הזה׃
4 ואנחנו נשקד על התפלה ועל שמוש הדבר׃
5 וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא׃
6 את אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם׃
7 ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מספר התלמידים בירושלים עד מאד וגם המון רב מן הכהנים נכנעו אל האמונה׃
8 ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם׃
9 ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס׃
10 ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃
11 ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃
12 ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין׃
13 ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃
14 כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה׃
15 ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני מלאך אלהים׃