1 When the day of Pentecost came, they were all together in one place.
2 Suddenly a sound like the blowing of a violent wind came from heaven and filled the whole house where they were sitting.
3 They saw what seemed to be tongues of fire that separated and came to rest on each of them.
4 All of them were filled with the Holy Spirit and began to speak in other tongues "as the Spirit enabled them.
5 Now there were staying in Jerusalem God-fearing Jews from every nation under heaven.
6 When they heard this sound, a crowd came together in bewilderment, because each one heard their own language being spoken.
7 Utterly amazed, they asked: "Aren't all these who are speaking Galileans?
8 Then how is it that each of us hears them in our native language?
9 Parthians, Medes and Elamites; residents of Mesopotamia, Judea and Cappadocia, Pontus and Asia, [^2]
10 Phrygia and Pamphylia, Egypt and the parts of Libya near Cyrene; visitors from Rome
11 (both Jews and converts to Judaism); Cretans and Arabs —we hear them declaring the wonders of God in our own tongues!"
12 Amazed and perplexed, they asked one another, "What does this mean?"
13 Some, however, made fun of them and said, "They have had too much wine."
14 Then Peter stood up with the Eleven, raised his voice and addressed the crowd: "Fellow Jews and all of you who live in Jerusalem, let me explain this to you; listen carefully to what I say.
15 These people are not drunk, as you suppose. It's only nine in the morning!
16 No, this is what was spoken by the prophet Joel:
17 "'In the last days, God says, I will pour out my Spirit on all people. Your sons and daughters will prophesy, your young men will see visions, your old men will dream dreams.
18 Even on my servants, both men and women, I will pour out my Spirit in those days, and they will prophesy.
19 I will show wonders in the heavens above and signs on the earth below, blood and fire and billows of smoke.
20 The sun will be turned to darkness and the moon to blood before the coming of the great and glorious day of the Lord.
21 And everyone who calls on the name of the Lord will be saved.' [^3]
22 "Fellow Israelites, listen to this: Jesus of Nazareth was a man accredited by God to you by miracles, wonders and signs, which God did among you through him, as you yourselves know.
23 This man was handed over to you by God's deliberate plan and foreknowledge; and you, with the help of wicked men, "put him to death by nailing him to the cross.
24 But God raised him from the dead, freeing him from the agony of death, because it was impossible for death to keep its hold on him.
25 David said about him: "'I saw the Lord always before me. Because he is at my right hand, I will not be shaken.
26 Therefore my heart is glad and my tongue rejoices; my body also will rest in hope,
27 because you will not abandon me to the realm of the dead, you will not let your holy one see decay.
28 You have made known to me the paths of life; you will fill me with joy in your presence.' [^5]
29 "Fellow Israelites, I can tell you confidently that the patriarch David died and was buried, and his tomb is here to this day.
30 But he was a prophet and knew that God had promised him on oath that he would place one of his descendants on his throne.
31 Seeing what was to come, he spoke of the resurrection of the Messiah, that he was not abandoned to the realm of the dead, nor did his body see decay.
32 God has raised this Jesus to life, and we are all witnesses of it.
33 Exalted to the right hand of God, he has received from the Father the promised Holy Spirit and has poured out what you now see and hear.
34 For David did not ascend to heaven, and yet he said, "'The Lord said to my Lord: "Sit at my right hand
35 until I make your enemies a footstool for your feet."' [^6]
36 "Therefore let all Israel be assured of this: God has made this Jesus, whom you crucified, both Lord and Messiah."
37 When the people heard this, they were cut to the heart and said to Peter and the other apostles, "Brothers, what shall we do?"
38 Peter replied, "Repent and be baptized, every one of you, in the name of Jesus Christ for the forgiveness of your sins. And you will receive the gift of the Holy Spirit.
39 The promise is for you and your children and for all who are far off —for all whom the Lord our God will call."
40 With many other words he warned them; and he pleaded with them, "Save yourselves from this corrupt generation."
41 Those who accepted his message were baptized, and about three thousand were added to their number that day.
42 They devoted themselves to the apostles' teaching and to fellowship, to the breaking of bread and to prayer.
43 Everyone was filled with awe at the many wonders and signs performed by the apostles.
44 All the believers were together and had everything in common.
45 They sold property and possessions to give to anyone who had need.
46 Every day they continued to meet together in the temple courts. They broke bread in their homes and ate together with glad and sincere hearts,
47 praising God and enjoying the favor of all the people. And the Lord added to their number daily those who were being saved.
1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃
2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃
3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃
4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃
6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃
7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃
9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃
10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃
11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃
12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃
14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃
15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃
17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃
18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃
19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃
20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃
23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃
25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃
29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃
30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃
32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
35 עד אשית איביך הדם לרגליך׃
36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃
41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃
43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃
44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃
45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃
46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃
47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃