1 Listen, you heavens, and I will speak; hear, you earth, the words of my mouth.
2 Let my teaching fall like rain and my words descend like dew, like showers on new grass, like abundant rain on tender plants.
3 I will proclaim the name of the LORD. Oh, praise the greatness of our God!
4 He is the Rock, his works are perfect, and all his ways are just. A faithful God who does no wrong, upright and just is he.
5 They are corrupt and not his children; to their shame they are a warped and crooked generation.
6 Is this the way you repay the LORD, you foolish and unwise people? Is he not your Father, your Creator, "who made you and formed you?
7 Remember the days of old; consider the generations long past. Ask your father and he will tell you, your elders, and they will explain to you.
8 When the Most High gave the nations their inheritance, when he divided all mankind, he set up boundaries for the peoples according to the number of the sons of Israel. [^2]
9 For the LORD's portion is his people, Jacob his allotted inheritance.
10 In a desert land he found him, in a barren and howling waste. He shielded him and cared for him; he guarded him as the apple of his eye,
11 like an eagle that stirs up its nest and hovers over its young, that spreads its wings to catch them and carries them aloft.
12 The LORD alone led him; no foreign god was with him.
13 He made him ride on the heights of the land and fed him with the fruit of the fields. He nourished him with honey from the rock, and with oil from the flinty crag,
14 with curds and milk from herd and flock and with fattened lambs and goats, with choice rams of Bashan and the finest kernels of wheat. You drank the foaming blood of the grape.
15 Jeshurun "grew fat and kicked; filled with food, they became heavy and sleek. They abandoned the God who made them and rejected the Rock their Savior.
16 They made him jealous with their foreign gods and angered him with their detestable idols.
17 They sacrificed to false gods, which are not God — gods they had not known, gods that recently appeared, gods your ancestors did not fear.
18 You deserted the Rock, who fathered you; you forgot the God who gave you birth.
19 The LORD saw this and rejected them because he was angered by his sons and daughters.
20 "I will hide my face from them," he said, "and see what their end will be; for they are a perverse generation, children who are unfaithful.
21 They made me jealous by what is no god and angered me with their worthless idols. I will make them envious by those who are not a people; I will make them angry by a nation that has no understanding.
22 For a fire will be kindled by my wrath, one that burns down to the realm of the dead below. It will devour the earth and its harvests and set afire the foundations of the mountains.
23 "I will heap calamities on them and spend my arrows against them.
24 I will send wasting famine against them, consuming pestilence and deadly plague; I will send against them the fangs of wild beasts, the venom of vipers that glide in the dust.
25 In the street the sword will make them childless; in their homes terror will reign. The young men and young women will perish, the infants and those with gray hair.
26 I said I would scatter them and erase their name from human memory,
27 but I dreaded the taunt of the enemy, lest the adversary misunderstand and say, 'Our hand has triumphed; the LORD has not done all this.'"
28 They are a nation without sense, there is no discernment in them.
29 If only they were wise and would understand this and discern what their end will be!
30 How could one man chase a thousand, or two put ten thousand to flight, unless their Rock had sold them, unless the LORD had given them up?
31 For their rock is not like our Rock, as even our enemies concede.
32 Their vine comes from the vine of Sodom and from the fields of Gomorrah. Their grapes are filled with poison, and their clusters with bitterness.
33 Their wine is the venom of serpents, the deadly poison of cobras.
34 "Have I not kept this in reserve and sealed it in my vaults?
35 It is mine to avenge; I will repay. In due time their foot will slip; their day of disaster is near and their doom rushes upon them."
36 The LORD will vindicate his people and relent concerning his servants when he sees their strength is gone and no one is left, slave or free. [^4]
37 He will say: "Now where are their gods, the rock they took refuge in,
38 the gods who ate the fat of their sacrifices and drank the wine of their drink offerings? Let them rise up to help you! Let them give you shelter!
39 "See now that I myself am he! There is no god besides me. I put to death and I bring to life, I have wounded and I will heal, and no one can deliver out of my hand.
40 I lift my hand to heaven and solemnly swear: As surely as I live forever,
41 when I sharpen my flashing sword and my hand grasps it in judgment, I will take vengeance on my adversaries and repay those who hate me.
42 I will make my arrows drunk with blood, while my sword devours flesh: the blood of the slain and the captives, the heads of the enemy leaders."
43 Rejoice, you nations, with his people, ""for he will avenge the blood of his servants; he will take vengeance on his enemies and make atonement for his land and people.
44 Moses came with Joshua "son of Nun and spoke all the words of this song in the hearing of the people.
45 When Moses finished reciting all these words to all Israel,
46 he said to them, "Take to heart all the words I have solemnly declared to you this day, so that you may command your children to obey carefully all the words of this law.
47 They are not just idle words for you —they are your life. By them you will live long in the land you are crossing the Jordan to possess."
48 On that same day the LORD told Moses,
49 "Go up into the Abarim Range to Mount Nebo in Moab, across from Jericho, and view Canaan, the land I am giving the Israelites as their own possession.
50 There on the mountain that you have climbed you will die and be gathered to your people, just as your brother Aaron died on Mount Hor and was gathered to his people.
51 This is because both of you broke faith with me in the presence of the Israelites at the waters of Meribah Kadesh in the Desert of Zin and because you did not uphold my holiness among the Israelites.
52 Therefore, you will see the land only from a distance; you will not enter the land I am giving to the people of Israel."
1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃
2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃
3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃
4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃
5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃
6 ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃
7 זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃
9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃
10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃
11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃
12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃
13 ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃
15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃
16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃
18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃
21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃
24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃
26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃
27 לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃
28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃
30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃
31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃
32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃
33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃
34 הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃
35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃
37 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃
38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃
39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃
40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃
41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃
45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃
46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃
47 כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃
48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃
49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃
50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃
51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃